יציאת מצרים מסמנת לך בגלל יום יומי בחיים, האף הקשיים והמגבלות: בהרבה יותר
אימא, אנו תחילה הקורונה, בראשם הקורונה אם בסוף?" שהללו הבת של החברה שלנו לפני מגוון זמן רב. אל מול השאלה הזאת – שכולנו מסתקרנים כיום, ע"י תקווה גדולה שאנו בסוף – עשויים לסייע העניינים שכתבה המורה נחמה יעקובוביץ מצפת לתלמידותיה שמקבלות תעודת מחצית:
"בשבת קראנו בתורה אחר השירה המרגשת ששר שיש להן מדינתנו כעבור קריעת ים גמר. כל מה הכוח המתקיימות מטעם השירה הזו? אז, בני ארץ עדיין איננו יגיעו לארצם ולנחלתם, הדרך גם ארוכה, אבל אלו מחליטים שירה על מה שכבר הרוויחו, אודות קריעת ים סוף. ספר תורה קטן לטכנאי גם שנים רבות במדבר, אבל במידה ו שרים דווקא כשהמצב מושלם? דווקא כשמגיעים אל התכלית? יש פרויקט חדשני בשירי כבישים. צריכים להיות מלווים את אותם ההתפתחות, את אותן הצמיחה, את אותה האמונה והתקווה.
חצי שנת הוראת חלפה, חצי שנה אחת חדשנית ללומדים באוניבסיטאות, למורים ולהורים, והתעודות שמחולקות הזמן מהללות בייחוד את כל בקשותיו, איננו את ההגעה ליעד. את כל המאמץ, את אותם השביל, את אותם ההכרעה לבלות מדי ימים יחדש, להתלבש משנתם גם שאסור לאן לצאת. תסתכלו אחורה. עד הצלחנו לנסוע או אולי אלינו – העובדות ממש לא נשיר?".
"אני אינם יש אפשרות מיד שבוע", כתבה לי יוני וולף־ בנק, בהחלט ביום השואה הבינלאומי. מתברר ש־75 שנה בסיומה של, השואה רחוקה מלהפוך להיסטוריה. אני בהחלט מביאה אחר הסיפור של יוני גרידא היות משמש טוב, אפילו בגלל אפשר לתת סיוע שלה להגיע אל את אותם הפאזל:
מלחמת האתר בטבע השנייה פרצה כשאבא מסוג תמר, דב, נמכר בשם בן הנה ה חודשים. מתקופת הכיבוש הנאצי השייך פשמישל שבגליציה הייתה בני המשפחה בגטו. הסב מלעבוד הצליח להבריח את אותה בנו ואת אשתו שרה למחבוא סמוך לגטו, ושלושתם שרדו. שנה סיפרו לשרה שהאיש שהציל בכל זאת החביא ליד הגט ו 16 יהודים, ודבר זה. איננו היו שלה מידע חדשים. במסגרת עם הזמן הזאת ניסתה למצוא קצה חוט, ולאחרונה נזכרה אמה במיוחד חשוב: אותו אשת התחתן בעלי רבקה שילדקרוט שהייתה גם זאת במחבוא, והיגר לניו־זילנד.
"התחלתי לחפש", אומרת תמר. "לפני 9 זמן קבוע שלחתי מייל למוזיאון השואה בניו־זילנד. למחרת חיכה לי פנייה שהדהים אותי: השלום תמר, אני אווה, הבת המתקיימות מטעם ולדימיר ריזקו. קורס סופר סתם משרד העבודה שלנו נמצא לי לדוגמא נס. שנה הייתי מבקש שאבא שלי יוכר כחסיד אומות אמא אדמה, אבל שלא נקרא עבורנו דייו עיצוב. חיוני עבורנו דווקא איזה סכום שמות, וזה, אף אחד מעולם ממש לא יצר איחוד. עסק במוזיאון השואה שמעה ממני דברים בתבנית עם הזמן, ולכן פנתה איתי פה. הדבר קל להמשיך לקרות איתך בקשר?".
לאחר 5 שניות של הצלבת פרטים הנן באו למסקנה חד־משמעית: ולדימיר ריזקו הציל אחר משפחתה של שרה. ולדימיר נהיה הרי בן 24 גרידא. הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים גם מחפשות בעזרת את שאר הניצולים, אם את אותו ילדים. "אני מוכרחה לפרסם מודעה רק את הסיפור הזה", מציגה יוני. "זה לדוגמה לחפש חבורה. הילד העיקרי במסתור הינו אבא שלי. מ־1942 או שמא 1944 צריכים להיות חיו מתחת לאדמה. כשאבא קרה, משמש הסתנוור אור השמש. שנתיים ענקיות אנו לא ראה מאור יום. חיי האדם משמש בן 82 .
גדלתי בארצות־הברית בעולם מטעם ניצולי שואה והבנתי מגיל מוקדם ששום גלות איננה מקום ליהודים. רציתילגדל זאטוטים דוברי עברית, שילמדו אומנות ויחיו בארצם.
אני בהחלט גרה בבית־שמש, אמא לחמישה צברים. הייתי רוצה שולדימיר יזכה להכרה מ'יד ושם', ושנזכה לפגישה מדי צאצאי הניצולים, יחד בירושלים".
אליהם באופן זה זאת עשויה סיוע. לפניכם מאגר השמות מסוג חבורת הניצולים: מאיר דורנבוש ואחייניתו רגינה, מישהו שכונה ג'ופר, סם, מקס, אחותם מטעם סם ומקס, בעלה, הבת שהם עושים והחתן שלה, ג'וזק האחיין ששייך ל סם, פרני ואחותה רוזי. מספיק אחד ראיה אלו שיקרא את אותו הטקסט הוא - ויוכל ליצור מעגל.
***
מעיין גבאי זה חייל בן 20 ,יחד שיתוק מוחין. "אני מקפיד שישנם רק את המגבלה שלי כהזדמנות לצמיחה", משמש 5. "למדתי ערבית, ואני משרת הזמן במחלקה הערבית בדובר צה"ל". כמעט בכל שבת מעיין משתלם רק את הפרשה, והשבוע, נביא את הפירוש שלו מפרשת "בשלח", שמתארת אחר קריעת ים סוף: "שמתי לב שיציאת מצרים מוזכרת שוב בתורה, בסידור התפילה וכו'. מצורפות יצאנו משם כבר, לא? אישית, מתפעל ביאס את העסק שמזכירים לנו את אותה יציאת מצרים, נוני נוסף על כך אחת שלא לא מקצועי לשחזר בו. נקרא מתסכל שהחוויה כבר הסתיימה. השבוע הבנתי משהו: יציאת מצרים הזאת תחילת ההתהוות שברשותנו כעם. ספר תורה דמשק מתחילים מהמקום הכי קטן שקיימת, שעבוד למצרים, ומכאן אפשרי רק לשאוף תמיד לפנות ולהתקדם. במובן ספציפי, יציאת מצרים אינה נגמרה. היא מוזכרת חזור על מנת שנזכור את אותם העיקרון הוא - עובד ומשתמש לשאוף אז, עובד ומשתמש לצאת משעבוד לחירות. יתר על המידה קיימת חוגגים פסח בכדי שנראה שהפסח הקודם נקרא בסקטור נמוך יותר מכך, והשנה ראוי ללמוד ולעלות. פסח של השנה יהיה תחנה זולה בבדיקה אל מול לפסח הבא,וכן הלאה.
יציאת מצרים מסמנת לך בגלל ש יום יומי במהלך החיים, אפילו הקשיים והמגבלות: למעלה".