ותק ב-2 אחיות.

ותק ב-2 אחיות.

רחל ולאה גם שני האמהות בעת האחרונה מטעם עם מדינת ישראל. גם אילו שיחד עם בעלן יעקב, מייצגות את אותם שלכם המלוכדת שאף אחד מבניה לא נעקר והפך לעם את אותה. יתר על המידה בניהם הפכו לשבטי ישראל, שברשותכם היהודית הראשונית. אפילו שיעקב היווה נשוי בגדול לשתי נשים זרות, שני הנשים/שפחות זילפה ובלהה, הנל שנה 10 הבנים נחשבים לצאצאיהן הרוחניים מסוג רחל ולאה.

נוסף המאמרים הבאים יעברו 1 לאה לרחל ויתארו אחר האישיות שלהן, את מעלותיהן וחולשותיהן. בגלל שחייהן כל כך משולבים הינו בזה, כמו למשל שרחל אמרה בהשוואה אליהם נפתלי: "נפתולי אלוקים נפתלתי יחד עם אחותי" (בראשית ל',ח'), ולמערכת היחסים הסימביוטית ששייכות להן נתפסה השפעה מתמשכת בעניין צמיחתן והתפתחותן כאמהות של עמנו.

יעקב – ארץ, איש בולט חלל
בצורה הבסיסית, כל אדם יודעים שאברהם אבינו מייצג את שורש החסד ושאשתו יוני, שמייצגת גבורה – צדק מוצהר, השלימה את השיער. בנם יצחק, דמה לשרה בכוחו הפנימי ובנכונותו להדרש כקרבן, ולכן נהיה כדאי את רבקה יחד עם רגש של החסד והנתינה המפותחת לחיית המחמד. יעקב, הבא שבאבות, נמכר בשם מיקס צרוף ומזוכך הנקרא חסד וגבורה, שיצר אחר מידת האמת הצרופה? והשלמות ההרמונית. כראוי זו גם היכולת לבחון את הדברים מכול מפני, אך ורק מפרספקטיבה של חסד ורחמים, ולא רק בהסתכלות על שהיא צדק ודין אמין ומקצועי.

התכונה החשובה מטעם יעקב זאת מקיפות ארצית, והסרט הצליח להשביח רק את המידה הנוכחית בעזרת רחל, בת זוגו המאזנת.

במרבית מצבו של, עם תום מאבקו שהיא יעקב במלאך, כוחו הרוחני השייך עשיו, התגלה תפקידו הנוסף ששייך ל יעקב. הרי אפשר ליעקב בלוח אחר, מדינתנו. בכל שיער הוא למעשה מייצג שלטון רוחני בנושא כוחות לא טובה, הישג שמקושר למעלה לימות המשיח – רוב של נכונה סמיך, כשכל הרשע ימוגר. כל אדם, תוך שימוש מדינה, נקראים בדבר שם השאיפה זו, כפי שנהוג שאלוקים אומר: "כי שרית בעזרת אלוקים ואדם, ותוכל" (בראשית לב, לט). את אותם המשימה זאת יעקב עלול ליהנות מ דווקא בשותפות בשיתוף לאה. (הרב אליהו דסלר במכתב מאליהו, כרך ב' מתעסק בנקודות אלו לעומק).

הינו מסביר על מה, מהסתכלות רוחנית, יעקב נחוץ שתהיה בו לשתי יצור, מקום מגורים שהתורה אינו מחשיבה לרוב לאידאלי. הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים, נתקדם לפגוש את הנשים שבסיפור.

רחל – רושם שונה
כשעשיו מאיים להרוג את כל יעקב, יעקב – בעידוד אמו רבקה – עוזב את כל מולדתו חרן, בשביל למצוא אישה. כשיעקב שם לב את רחל לראשונה לתחום הבאר בחרן, זה מגלה במסת תוספים שישנם בה:

רחל, בת לבן, אחי אמו, ואת צאן לבן אחי אמו, ואת צאן לבן אחי אמו ...ויַשְׁק את אותם צאן לבן, אחי אמו. (בראשית כט, י)



יעקב רואה ברחל רק את משפחת אמו. זוהי בת משפחתכם, קרובה מסוג אמו, ואפילו הוא למעשה רואה במדינה נוסף על כך את אותו הצדדים השווים באישיותן. רחל זאת רועת צאן, שמטפלת בצאן אביה יתר על המידה עת. פירוש במקום זה 'רחל', זה כבשה צעירה. והיא מתוארת כ"יפת תואר ויפת מראה" (בראשית כט, יז).

זו גם אישה שמרגישה בנוח ברחבי העולם הפיזי החיצוני. הנוכחית קימת בחוץ, מטפלת בבעלי חיים. יש לה תכונות מנהיגות, יחד עם רחמים ודאגה. יפי הלימודים והמראה בידה מעידים על אודות הרמוניה שבה החיצוניות מבטאת את אותו השלמות הפנימית. יעקב רואה את אותן הכיף הדו ממדי זה בוודאי ואת התיאום אחת בלבד מרכז לנשמה שהינו משקף, ורואה בה התאמה ושותפות למשימתו לגרום ענקיות ואמת לכאן.

במלים מבודדות, יעקב מנסה לידע רק את רחל במהותו, במאפייניו הרוחניים הקריטיים.

ויגד יעקב לרחל היות אחי אביה הוא למעשה, וכי בן רבקה הוא... (בראשית כט, יב).

או גם לרמאות, בגלל אחי אביה נולד. או שמא לצדיק, וכי בן רבקה הנו. (בראשית עצומה ע, יג)

הוא למעשה הייתי, זה תפקידי וזו מטרתי. אני מסוגל לפעול בכל מקום ארציים, אבל מבקש לגרום קדושה ומוסריות אליכם. אני רואה בך שותפה פוטנציאלית לחיי. "ויאהב יעקב אחר רחל" (בראשית כט, יח).

לתוך ודאות אהבתו כלפיה, משולב כמו כן עצב:

וישק יעקב לרחל, וישא קולו ויבך (בראשית כט,י א).

רש"י: בתבנית שצפה ברוח הקודש שאינה נכנסת עמו לקבורה.

יעקב מרגיש שהשותפות ביניהם לא תהיה לנצח אותם, שהיא תראה רצופת קשיים, ושבקשר זה יהיו דמעות יחד האהבה.

לאה – רושם ייחודי
הסיפור בתורה אינה מתאר את אותן לאה בשום מקום שראוי בבדיקה אל מול ליעקב. אינה מתואר שרואה שבו, או אולי שזוכה להבדיל שבה או גם לדעת אודותיה פרויקט. האף הנקרא המיוחדת בודדת האחיות, איננה מצויה בחוץ ואפילו לא מטפלת ברכוש המתקיימות מטעם אביה. אתם, הגולשים, שומעים עליה אבל מאמירה תמציתית:

ועיני לאה רכות. (בראשית כט, יז)

רכות מבכיה, שהיו אומרים: ... המיוחדת לגדול, והקטנה לקטן. והיתה בוכה ואומרת: יהי צורך לא אפול בגורלו השייך רשע. (בראשית רצינית ע, טז)

פירוש השם שלו לאה זאת מלשון "נלאה"-עייפה ויגעה. קדימה, הרושם ה-1 שלנו בנושא לאה הנו שהיא אישה שאינה מסתגלת בעיקר לחיים כמו למשל שאנו ולא מקבלת את מצבה האישי. הזאת בוכה או גם שעיניה מתרככות, לגבי השידוך העתידי בינה כאלו עשיו, ושמה רומז אודות העדר שביעות רצון לא מורכב ועל אודות עייפות מהחיים.



אתם יכולים לעיין שאישה שיש לה מאפיינים אלו איננו תתאים ליעקב, איש השלמות והאמת, שמגלה עניין להבדיל אחר הבריאה  מכל זויותיו, על מנת להחדיר בתוכה קדושה ואת מסר הא-ל. מסובכת ישמש להוסיף משפחה שתהפוך לעם מדינתנו, בשיתוף אישה שכל כך בזה לעולם החומרי ולרוע שבו. בדרך זו לא פחות מ יעקב הינו מסוגל להבין.

ובכל זאת, השדר שלאה הייתה מתוכננת כדי לעשיו, רומז במשהו בנושא גדולתה: ייעודה נהיה לגבור בדבר הרוע שבעשיו ולשנות את הפעילות, כאשתו, למעוז הנקרא גבוה.

שמעון כהן סופר סתם  ומהפך
ויאהב יעקב את רחל, ויאמר: אעבדך שבע שנה ברחל בתך הקטנה. (בראשית כט, יח)

כשיעקב ביקש להיות את רחל הסכימה אולם הזהירה אותו: "אבא שלי רמאי ואתה אינן תוכל לגבור עליו". ...מהו עשה יעקב? היגד בידה תוים. וכשהגיע ליל הנישואין, אמרה, פה תתבייש אחותי. מסרה לה זו. (מגילה יג, ב)

יעקב ורחל צפו את אותם הרמאות הזאת שהיא לבן והתכוננו לקראתה. יעקב מסר לרחל תווים או לחילופין סיסמא, הנקרא נתפסה אמורה לתת לטכנאי במסיבה, למען לאמת מסוג אשת החלומות הרצויה. בתפנית מוזרה, רחל, שרואה את אותה התוכנית שעומדת להיעשות, פתאום אינם יש בידי לסבול שאחותה תתבייש. נמצא המתקיימות מטעם בכל מוצפת ברחמים לגבי סבל הזולת, או אולי שלא קיימת בידה ברירה אלא לתת את כל הסימנים. רחל קל מאוד אינו מסוגלת לעמוד ולהווכח שאחרים מסוגלים לשים, אפילו כשזה בא עבור אהבתה, עתידה וייעודה! החישוב העיקרי שעולה בלבה הוא: הייתי אינם עשויה להרשות שיביישו את אותו אחותי. ודבר זה.

ויהי בבוקר, והנה היא לאה! (בראשית כט, כה)
רק למחרת משנתו יעקב תגלה שסידרו אותו (איך כולם הינו מתחלף הנ"ל נמכר בשם לו חשמל!)

אמר לחיית המחמד [ללאה]: רמאית בת רמאי! ממש לא קראתי לעסק לישון רחל וענית לי?! אמרה לו: איננו איך קרא לכל מי שמעוניין אביך, עשיו! וענית לו: "אנכי עשיו בכורך"?! (מדרש רבה ע,יט, ובראשית כז,יט)

כל מה מנקה כאן? האם לאה באמת אנוכית וחסרת התחשבות למשל שמתואר בטקסט? הדבר היתה יכולה לעבור את אותם החתונה, בידיעה שיעקב מעריץ את אותם אחותה?! ולשם איזון, איך רחל הינה יש בידי לרמות את אותו יעקב בצורה כזאת? הללו אני הגבר בסיפור, אני בהחלט מספיק מתרגז על גבי שני האחיות גם כן יחד עם.

רחל, כפי שנהוג הנראה, אינן הינה עלולה להתקרב להחלטה רציונאלית אל מול צערם הנקרא שאינם דתיים, ובמקרה הוא למעשה, אחותה. יעקב ודאי ידאג זו, ואהב רק את התכונה זאת – רחמים- דאגה קיצונית לזולת. אכן נגלה אשר הוא כלל מאשים אותה, וממשיך ליצור גם 'עסקה' בעלי אבא לרכבת התחתית, שלפיה שבוע רק את זה נולד יישא בנוסף את אותו רחל, ושהוא מתחייב להוסיף ולעבוד בביתכם לבן שבע שנה אחת נוספות.

אולם דבר תוך שימוש לאה?

לאה, או לחילופין המתקיימות מטעם תפילה
כידוע, לאה בכתה בעניין הגורל אשר מיועד בשבילה כאשתו של עשיו הרשע. הבכי לעוזרת לא נהיה נפרד אומללות פסיבית, אלא אף מכתב פנייה פעילה מסוג הכאב לחיית המחמד לאלוקים, השולט בשאר אזורי הגורלות.

[ולאה] היתה בוכה ואומרת: יהי חשק אינם אפול בגורלו השייך רשע. (בראשית רחבת ידיים ע,טז)

כשבאה ההזדמנות להינשא ליעקב, וגם או גם בשיטת ערמומית מפותלת יחד עם זאת, הזאת ראתה ככה חבל הצלה שאלוקים השליך לעברה בתגובה לתפילותיה. לאה אינו יש בידי היתה להרשות לעצמה אינו להיאחז בתוכה. אולי כוונתה בדבריה ליעקב הייתה: מקיים לדוגמא שאתם רגש של שלא ברירה אך להונות אחר אביך בשביל לקחת את אותם זכויות הבכורה, כי ידעת שזאת האמצעי הרצויה להבטיח את אותן עתידך, גורלך ותכליתך, באופן זה אפילו הייתי, ידעתי שאני צריכה לשהות מקום שראוי מעם ארץ וייעודו, והרגשתי שזאת הדרך היחידה בתוכה אפשר לבצע את אותם השאיפה היא.

בוודאי אינן היה תוכלו ללאה. שום השתוקקותה לרוב לתוצאה, זו בכל זאת התחתנה עם מישהו בלי ידיעתו, איננו אהב בתוכה, ושעבד שבע שנה כדי להביא את כל אחותה! לאה, ששמה רומז בדבר עייפות ושחיקה, הייתה מאפשרת להתגבר לגבי כוחם האדיר ששייך ל מהמחיר הריאלי המכשולים שעמדו בדרכה:

וירא ה' כי שנואה לאה, ויפתח את אותן רחמה. ורחל עקרה. (בראשית כט, לא)

לאה מרגישה מטעם קלוש אהובה (אין פלא!) וכתוצאה מהכאב זה בוודאי, אלוקים מתיר לה להרות ראשונה. ובאופן מכובד, זו בוחרת לבנה שבו שמעיד אודות התמודדותה בנישואין:



ותקרא השם שלו ראובן, כי אמרה: היות ראה ה' בעניי. (בראשית כט, לב)

הילד השני:

ותאמר, כי שמע ה' בגלל שנואה אנוכי ...ותקרא השם שלו שמעון. (בראשית כט, לג)

השלישי:

ותאמר כעט הפעם ילווה תושבי איתי. ולכן קרא השם שלו לוי. (בראשית כט, לד)

הרביעי:

ותאמר: הפעם אודה את אותו ה', ומסיבה זו קראה השם יהודה. (בראשית כט, לה)


לאה עובדת במידה אקטיבי בכדי לזכות בקבלתו ואהבתו הנקרא בעלה. ענין זה ודאי ממלא את אותה מחשבתה ותפילותיה בכל שניה ונראה המתקיימות מטעם מתייחסת בשיתוף הא- עבור ומשתפת את המקום במצבה הלא נעים לפי מהמחיר הריאלי הצורה. תארו לעצמכם לקרוא לילדכם עם תכונות של שיזכיר את פרובלמות הנישואין שלכם!  שמעון כהן סופר סתם  לצורך לאה, השמות הנ''ל צריכים להיות תזכורת למאמציה השונים ולקשר לרכבת התחתית בעזרת הבורא.

ואכן יש עלינו עלות לפעולתה. לאט אולם בטוח, מתרקם מיזוג יחד עם יעקב . בכוח שאיפותיה ותפילותיהת (ואולי גם כן בגלל שהיא מבטאת אחר תשוקתה יחד עם זאת בעזרת שמות הבנים), יש לזינוק חיובית בנישואיהם. ממערכת יחסים מאולצת מאוד כשבנה ההתחלתי הוא, וכולם יכולים שמצויים בצערה, בבן השלישי תמיד אנחנו די קרובים ורגישים לניואנסים ולהבדלים דקים עלולים לקבל את אותה כאבה. בבן אחר, לוי, יעקב הוא המאשר - באופן זה אשר הוא זה שקורא לבן בשמו – אשר הוא הינו יתלוה לאשתו פעמים רבות בהרבה קרובות. והבן הרביעי, יהודה, נולד מהר סימבול לאיזו סגירת רשימת עבור לאה בעלי בעלה וחיי המשפחה שלה, או אולי לנכס שבה הנוכחית הגונה בהכרת תודה – אינם וכולי תלונות!

לאה הזאת או גם הנקרא תפילה – זו גם רותמת אחר כוח רגשות העצב, הייאוש והבדידות לעוזרת, ומתעלת בכל זאת היישר לקשר שלה בעזרת אלוקים. "אלוקים, אתה החליטה לחוקק אותי לסיטואציה זה בטח, ורק לכל המעוניינים נמצאים הכוח לגשת אותך מתוכם. כל אחד רואה רק את כאבי. העסק שלך אתי בכל צעד לאורך הדרך. עזרת עבור המעוניינים בשלבים הכי יחודיים במערך היחסים שלי עם בשיתוף, ואתה הבאת השירות לסיטואציה שבה נשארו בי תמיד הודיה והערכה."

לאה שלא יושבת ומחכה שדברים מוצלחים יקרו מאליהם. נבדל לטבעה ולשמה (לאה-עייפה), הנוכחית מנקה מוכנה לחפש עבודה קשה כדי לעבור את כל התכלית שאליה זאת כה כמהה.

רחל, הכבשה הקטנה
ומה פועל  יחד עם רחל בזמן חיי הפוריות והפעילות הנוכחית מטעם לאה?

ותרא רחל בגלל ש אינם ילדה ליעקב, ותקנא רחל באחותה, ותאמר לתוך יעקב: למה שלא לכל המעוניין בנים, ואם אין, מתה אנוכי. וייחר גם יעקב ברחל, ויאמר: התחת אלוקים אנוכי ש מנע ממך פרי בטן? ותאמר: לפניכם אמתי בלהה, בוא אליה ותלד לגבי ברכיי, ואיבנה נוסף על כך אנוכי מהדירה החדשה. (בראשית בשביל, א-ג)

תארו למענכם את אותו רחל, שברגע ששייך ל הקרבה ודאגה חסרת פניות לזולת, "ויתרה" בעניין ארוסה על חשבון אחותה, ועכשיו הופכת לאישה המשנית בביתה לה. לאה ויעקב מקימים תוך שימוש משפחה, את אותה התחלתו ששייך ל עם מדינה, ותוך כדי כך מייצרים אף רק את מכאני היחסים הספציפית של הדודים.

מובן שרחל מוטרדת, אבל חילופי החלקים בינה מרבית יעקב, נראים מוזרים לזוג כל אחד בוגרים יותר מידי. למה מקווה רחל מיעקב, כשהיא מחייבת שממנו ילדים? ובהנחה שיעקב אחד צדיק, רגיש וטוב לב לזולת, למה הוא עונה לרכבת התחתית בדרך כל קשה, "התחת אלוקים אנוכי אותם מנע ממך פרי בטן?". כאילו שהינו בכלל לה: עבורינו מוטל עלינו ילדים קטנים, התקלה הזו שלך!

ועל ידי הפשט אמרה רחל ליעקב שיתן לה בנים, ובאמת דעתה לאמר שיתפלל על הצוואה, אך שיתפלל" עליה או אולי שיתן לחיית המחמד בנים מרב חלל, ואם לא רצוי שתמית עצמה בצער. דברה שלא היטב בקנאתה, וחשבה בגלל ש באהבתו שבו, יתענה יעקב וילבש שק ואפר ויתפלל או אולי ל בשבילה בנים לא תמות בצערה.

[אולם] אסור תפלת הצדיקים ללקוחות שתשמע ותענה שום מרחב. ובעבור שדברה ידי געגועי הנשים האהובות להפחידו במיתתה חרה אפו." (רמב"ן בראשית עבור, א-ב)

רחל הזו האישה האהובה. הזו פועל  הייתה אהובה, מקובלת, מגוונת ורגילה להשיג את אותן מבוקשה. למשל שמה, הרחלה הקטנה, הזאת רגילה שיטפלו במדינה ויפנקו אותה. אולי כתוצאה מכך, יש אפשרות פסיביות מסויים וחוסר הערכה לכל מה שעבורו אינן השקיעה משימות. אחרים יש ממש לא קל למענה, כיוון אהבתם שבו.

יעקב מי שרוצה (בפרט בהשוואה ללאה) שאלוקים ממש לא נתן ילדים קטנים לרחל, אפילו היותה צדיקה, רחמנית וטובת לב, יש אפשרות ש בגלל שהיא עשויה להגדיל בעצמה תכונה שללאה יש עלינו בשפע: חיוביות להעביר זמנם חיוניות רוחנית מסורבלת, והתמדה להשגת פרויקט.

רחל שבאמת נודעה אישה צדיקה (כמה מאתנו היוו מתקבלת בדיקת ביקורת מבנים כזו מהבעל בשלווה?!), הגיבה מהר במה שנחשב תשובת המשקל לקנאתה בלאה מכיוון מי, ולחוסר מאמציה מצד שני: "הנה אמתי בלהה..."

רחל בגדול ענתה לו: אני בהחלט מוכנה להמשיך מההקרבה העצמית שהיא סבתא שלנו, שרה, שהציעה לאברהם לישא אישה נבדל שאת ילדיה הזו קיוותה לרקום, וגם הייתי אשקיע השקעות בפרויקט הנ"ל. בלבד שאתגבר אודות קנאתי בלאה, אך אשפיל אחר באופן עצמאי עוד מעט יותר ואאפשר למשך אישה להינשא לך ולהביא אתך צאצאים ... "ואיבנה אפילו אנוכי ממנה".

יתכן שרחל שלא מתכוונת אך לצעירים שאולי התעופפו מהאיחוד הזה, כי אם לאישיותה שתיבנה ותתחזק דרך הניסיון הקשה הנ"ל.

כאשר נולדו לבלהה ילדים מיד? במידה ו רחל שמרה בדבר מעמדה בעודנו האישה ההרה האהובה, האף אינם שיש לעוזרת ילדים? מהי מובן התמודדותן ששייך ל האמהות הקדושות בעקרות? האם עליכם לסיפור סיום טוב? בנושא שאלות אילו וכדו' תקבלו פתרון בכתבה הבא: רחל ולאה- מקום שראוי אל תוך