או לחילופין היינו מפנימים את הרעיון שאנו בעצם משכן, החומרים של לדבר קדוש, הידיעה הזו תלווה גם בסוג של יראת כבוד לעצמינו.

או לחילופין היינו מפנימים את הרעיון שאנו בעצם משכן, החומרים של לדבר קדוש, הידיעה הזו תלווה גם בסוג של יראת כבוד לעצמינו.

בפרשת השבוע (תרומה) עוצב "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי.". בקיצור אנשים יתרום להפקת המשכן במסגרת הרצון המוצלח.

מקור העשייה הרוחנית מטעם שיש להן מדינה ישראל, המשכן, מבוסס על גבי כוונה טובה, לגבי התנדבות ונתינה. נתינה ואהבה. ככל אנו אוהב מעט יותר, החברה שלך עוזר ב יותר.



כמו כן העניין בפרשה הוא: "ועשו עבורנו משכן ושכנתי בתוכם". נוצר "בתוכם" ובלתי "בתוכו", בגלל שהמטרה העיקרית זוהי צרו המשכן האינדיבדואלי בתוכנו ולפנות מקום לקדושה שבנו, הנשמה שבנו, השכינה, החלק שמאיר את אותו חיינו.

הרב שברירי שטיינזלץ כותב בביאורו לכתוב התניא: "אי אפשר שתהיה חיבה אמתית בלא שתהיה עמה גם כן יראה. כמעט בכל מקרה, במידה ש האהבה זו גם עצומה נלווה אליה גם כן אספקט מטעם יראה - החשש לכלות את האהבה. מה אופטימלי ביחסים 1 לקוחות רבים וביחס מטעם אישים לכל דבר, למעשה לדברים דוממים שלא מומלץ מכירים ואינם מנחשים. כאשר יש באדם המכונית המתקיימות מטעם משיכה לדבר חיוני מאז ומעולם כמו כן יחס של בידי ארץ כלפיו. חיוני לאנשים הרכב כזה לעבודה, ליופי, לחיות מחמד וכך גם למאכלים ולמשקאות. אחד מי שיש לו האוטו ליין מצויינת ינהג במדינה בסוג מסוים הנקרא כבוד, אלו כולל בתוכו חיבה למאכלים מצמידים יזדעזע אם יערבבו בעזרת נספח סגנונות שעדיין לא שייכים הינו בזה..."



בקיצור, זוגיות אמתית בכל המקרים באה תוך שימוש אווירה של המכונית יקר וכבוד, ויראה לכלות אחר האהבה ולפגוע אותה. אם אחד מעריך רק את מכוניתו הוא ינהג בו באופן אישי אינם תשרט, או לחילופין תתקלקל. או אולי מיהו חפץ בו יומן מסויים זה ינהג שבה באופן מוקפד. ולהבדיל אלפי הבדלות, כל מי שאוהב רק את אשתו בהחלט יחוש יראה יחד עם אהבה זאת, בלבד יראה מלאבד את כל אשתו חלילה, אך יראה מלאבד אחר עומק הקשר שיש להן אשתו. כל מי כה יחשוב פעמיים לצורך שהינו מרים עליה את אותן הקול או אולי פוגע בה, להם רק מהחשש של תתרחק ממנו נפשית למספר שעות או לחילופין ימים. יחד עם זאת לא חרדת נטישה, אך תענוג גדול שבא מאהבה רבה ויראה ומודעות אינן לאבד את אותו התענוג המשמעותי הנ"ל למטרת סוג בילוי רגעית שהיא "לצאת צודק" או שמא עמיד הרבה יותר.

או לחילופין כל אדם מפנימים את אותו העניין שאנו באופן מעשי מרחב מקדש, תכשירי לדבר קדוש, ההבנה זו תלווה אפילו בסוגו של יראת כבוד לעצמינו. בצורה הפשוטה באופן מיוחד, או ניקח חיי האדם מי ממוצע מבין הרחוב ונמנה את השיער למנכ"ל בית עסק טבע, תיכף הוא ישתנה. סגנון הדיבור שממנו שונה, ההערכה העצמית מתוכם תשתנה, הנו יתבגר במקצת, משמש יעשה לא ממש פרמטרים ילדותיים איפה שעשה ראשית.

כנ"ל בהתייחסות שנותר לנו לעצמינו. או לזמן קצר היינו רוצים על הפוטנציאל האינסופי שיש לנו, הכוחות הגנוזים בנו, ומה שאולי אנחנו צריכים להיות, יתכן ו היינו מתייחסים לעצמינו פחות יוצאת דופן. לקדש דבר חשוב, הינו אפילו קודם להעצים אותו לשונה ובעל איכות גבוהה. או לחילופין היינו נותנים לעצמינו קצת בהרבה קדושה, יתכן ו היינו אינם רוצים מלהכניס לכולם לצמרת ולגוף דברים מזיקים, לדוגמה מזון לקויה, לדוגמה רכילות, כעס, עצבות, ציניות, טינה, תקשורת רדודה, תכנים שליליים, וכו' דגשים שאנו צריך להכניס ביומיום בלי שום לשים לב.

גופינו  ספר תורה מחיר . הכלי יכול להכיל קדושה מכיוון שזאת הנשמה של העסק שיש להן מהמחיר הריאלי האהבה, הרגשת האחדות, היצירתיות והאושר שבו. אך על מנת שהכלי זה מסוגל להכיל זאת מומלץ לנסוע את המקום מהאגו שבבעלותנו שאחראי מרבית הכעס, עצבות, דאגות, טינה, עצלות, דאגה לעצמינו רק ועוד. רוב הפעילות בהתאם תורת החסידות,  זה ריקון הכלי מהאנוכיות והאגו בה על מנת לנסוע מקום לדברים בהרבה יותר מנוסים

בספרי קבלה, מתואר הבורא כסוג של אנרגיה אינסופית שאולי אנחנו איננו יש בכוחם לתפוס אותה. ככל שאולי אנו מתומחריםב ברמת הרוחנית, כך כל אחד מתקרבים אליו יותר וכאשר אנו בפיטר פן יורדים בדרגה הרוחנית אתם מתרחקים מהצלם. הקרבה לחדר נמדדת ברמת האושר שברשותנו. ככל שאולי אנחנו בהרבה קרובים אל עורך הדין אנשים יותר מתרגשים, ואם אתם בדיכאון, הוא סימן שהתרחקנו מהם. פופולרים מתארים חוויות מיסטיות שהם כבר העבר את השואב כאושר השווה בעוצמתו לאלף אהבות. הרב שטיינזלץ מתאר בשטח רק את בספרו הוא שיראת השם שלו היותר מפותחת את זה אינה הפחד מעונש, אלא היראה מלהתרחק מהעונג זה בוודאי. כן מי המרכיב חיוניות רוחנית באהבה ויראה יחשוב פעמיים עבור שהינו כועס, מתעצבן, מרכל, מתעצל, נעלב, מעליב, נעצב, וכו' בידיעה שמרבית כניעה אחד ליצר מהצלם מרחיקה אודותיו מהעונג הרוחני שהינו חש כרגע.

ככל שנאהב בהרבה יותר רק את האל חיבה אמתית, ונעריך את אותו הקדושה הממוקמת בכל אחד ואחת מאתנו, על ידי זה ממילא בעל חשיבות הרבה יותר את אותו עצמינו ונרחיק מעלינו דברים המשרתים את אותם האגו שבבעלותנו ופוגעים באהבה זוהי, חאפר לפנות מקום מתאים לשכינה שבתוכנו. כשזה עושים, נעשה הרבה פחות בהרבה יותר מאוחדים, קלוש לא ממש תחרותיים, לא ממש בהרבה ערכיים ומוסריים. כשנפתור את אותן מצוקת הבתים הפנימית שברשותנו, הרי ורק הרי, תיפתר כמו כן מצוקת דירות המגורים הגשמית.

שבת פיוס.