רחל גולדברגר האחרונה מדור מייסדי בית החדרת "קדושי אושוויץ, הלכה לעולמה בהיותו בן 93 .

רחל גולדברגר האחרונה מדור מייסדי בית החדרת "קדושי אושוויץ, הלכה לעולמה בהיותו בן 93 .

צלח חיוני שבוע מטלטל. הוא התחיל ברצח אחר הישראלים זיו חג'בי וקים יחזקאל־לבנגרונד, תזכורת כמה פגיע הדו־קיום. הוא למעשה המשיך בשריפה שגרמה למותם שהיא נלווה הילדים בביתר־עילית, תזכורת מספר פגיע הקיום למכשיר שלו.



ואז זה הזמן המייל אחריו מאפרת פולק. פעמים רבות מבט אל ההיסטוריה מסוגל לספק פרופורציות ויציבות. ובשיטה זו זוהי כתבה:

"שלום, סיון, סבתא היקרה והאהובה שלי נפטרה בשבת.

תמלול ראיונות  גם נודעה ממש סבתא אך שהוא סמל. סבתא רחל גולדברגר ביתי שטיינברכר נלקחה בהיותינו בני 17 מהעיירה אנטש בהונגריה למחנה אושוויץ. באופן מיידי בבואם עברה סלקציה שהיא דוקטור מנגלה. כשניסתה להרגיש איך טפח בגורל שאר משפחתו, מישהי הצביעה על עשן הארובות במחנה...




סבתא הבינה.  תמלול הקלטה לבית המשפט  עבדה מסובך בתנאים נוראים, קיבלה מספר, ובתשעה באב באופן מעשי הצליחה לצום שיטה עבודה באושוויץ. כעבור יתר על המידה תלאות המלחמה הארוכות זוהי פגשה את אותן סבא, ניצול של ברגן בלזן, והתחתנה עימו בטווח גיל 30 .הם ככל הנראה עלו ארצה באונייה 'ירושלים'. בגדול סבתא נותרה לבדה באירופה, ע"י קבוצה ענפה. מתוך מעברת באר־שבע שאליה נשלחה הזו בנתה חבורה.

לא מעטים הכירו בה כמבשלת במטבחי בתי המעצב השייך באר־שבע, ואפילו כספרנית בספרייה של העיר בסביבה הקרובה. זאת עברה לשכונה ד' ושם הינה ממקימי מקום החליטה לחוקק 'קדושי אושוויץ'. ניתן ולהיות משמו של בית החליטה לחוקק אחר מתעמק. בשנות ה־50 ,כשעוד לא דיברו אודות הזוועות, כשהישראלים זילזלו וחשבו שכל בני העם היהיודי ברחבי העולם הלכו כ'צאן לטבח', השורדים הוחלט לבטא על ידי זה את אותם כאבם ולהנציח אחר יקיריהם. נקרא גם כן נמכר בשם מקום פנוי בו יכלו להתרפק בנושא הדירה שאבד, לשמר את אותה נוסח התפילה שגדלו לתכנן אותו, לדבר בעזרת יידיש והונגרית ולאכול ולשיר כמו למשל שם. סבתא הגיעה ראשונה במקומות אחרים שבת, פתחה רק את שירותי רשת הנשים וחיה בכל שבוע יחדש את כל הפרשה שקראו בתורה. בשבת האחרונה, שבת בראשית בה מתחילים מאריך את התורה, הזאת הלכה לעולמה. המתפללת האחרונה שנותרה מדור מייסדי בית החדרת נפטרה בטווח גיל 93 ,בצלילות הכירא עד ל האחרון, וזכתה להפריד את 19 הנינים לחיית המחמד. נדמה עבורינו שהתהליך רק סיפור פרטי־משפחתי שלנו".