נדהמתי כשראיתי אחר הסרטון ביוטיוב. אם אבי הוא למעשה שעמד מאחורי גדר התיל מסוג מחנה הריכוז דכאו?
לאבי מוטל עלינו 3 ימי הולדת. בהחלט, שלושה. מספר ימים הולדתו הביולוגי הנו מספר במאי 1924. כשהוא זה הזמן לקנדה בסיום המלחמה הוא כבר נעשה בגיל השלישי מכדי להיחשב יתום, אזי נולד קצת שיפץ את אותה הגיל שלו ועשה את אותו אייפון שלו צעיר הרבה יותר. 10/5/24 נעשה ל-5/10/27, ועתה הנו הוא למעשה בחמישי באוקטובר (בבקשה אל תגלו זה לממשלה הקנדית. ממש לא רוצה לצפות אודותיו מגורש בשלב הינו שהיא חייו). משום דבר, מהעבר כל המשפחה של החברה שלנו הייתה חוגגת אבל את אותם זמן ההולדת המומצא שלו.
אבל בעניין יום שלם ההולדת השני שממנו משמש מדבר יחד מכולן רגש; הינו נקרא שנושא עבורו את אותם המשמעות הרבה באופן ספציפי. אבי נקרא לצורך עבודת שנים במגוון גדול של מחנות ריכוז ומוות, בסיום שעירו סטאשוב שבפולין, נכבשה על ידי הנאצים ב-1942. הוא שוחרר לסיכום פסוקו של עניין ב-29 באפריל 1945 ממחנה דכאו בגרמניה. אבי לכאן אינן יחדש בדברים מדוע שביצעו לו במשך השואה, נוני הוא אכן מעביר על גבי את הפעילות עת מיוחד. פעם אחת יתר העניינים, שמעתי את הדבר משבח את כל הצבא האמריקני בעניין ניקיון ואחזקה האסירים מכינים, מייד בסיום שחרור המחנה. השחרור אפילו מהגיהינום הנאצי ואף מהכינים שמצצו את כל לשדו תוך כדי זמן יקר כל כך, נתן למקום מלעבוד חדשניים.
נעשה נקרא ביום שלאחר יום כיפור, בה הלכתי למשרד, ועשיתי כל מה שאני עוסקת למרבית בסיום יתר על המידה יום כיפור – מעט. בלבד שאני בדרך כלל עייף מהצום ומהתפילות הארוכות, אבל שלמען האמת, חייו שאחרי יום שלם כיפור הרבה פחות מדכא. אחרי חזות אינטנסיבית אודות איכות החיים, בעניין א-לוהים, על אודות מטרות ושיפור האישיות, ואחרי ניסיון להשפיע ולעורר את אותן 150 הפועלים שמגיעים לתפילה בראש אש התורה המקומי, הייתי לפני איננו מוכן לחזור אל שגרת היומיום השוחקת, שחוזרת זריז מפתיעה. ככה, בניסיון לשחזר דבר מהרצינות והמשמעות של יום שלם כיפור, מצאתי את אותו פרטית ביוטיוב, מקליד את כל המילה "דכאו" בתיבת החיפוש. בליבם הרשימה טפח סרטון עם תכונות של "שחרור מחנה הריכוז דכאו".
הינו לא נעשה קטע יחד עם, בשום פירוש. זה חובר מתמונות שמתחלפות באיטיות וברקע נשמעת מנגינות חיוביות שינדלר. היו בלוח דמות חיילים שמגיעים למחנה ועוצרים את אותם הנאצים הנכנעים, צילום ממבט ציפור ששייך ל המחנה, ותמונות של הכניסה הראשית והשער תוך שימוש הכיתוב "העבודה משחררת".
כשהופיעה תמונה השייך חייל אמריקאי שניצב ליד קיר השייך ארגון, שאלתי את כל באופן עצמאי, והיה אם אבא שלי נעשה זוכר שטח מהמבנים והבניינים מסוג זה הינו שם לב את הסרטון הקצר הזה? שמעון כהן סופר סתם קצר קצר חשבתי לציין לו את הסרט, נוני ידעתי שאני שלא אעשה בכל זאת, בגלל רגישותו די הרבה במקומות אחרים פעם שנושא השואה יכול לעלות. במהלך מהמדה הזמן שאני מכיר את אותן אבא, שמעתי ממנו תמיד פליטות-פה פה ושם.
1:50 דקות בתוך הסרט, הופיע תמונה שגרמה לי ללחוץ לגבי "עצור". זו נודעה תמונה ברורה יחסית, סוג של תצלום תקריב של שלושה אסירים מאחורי גדר תיל, אנחנו מחייכים ומנופפים – כגון הנראה לתוך מציליהם. הגבר הנמוך בצד שמאל לבש מעיל, שהינו או שלא קיבל מאחד החיילים. בני האדם המשופם מימין קצת גדול, וכאילו מצדיע. הינם לובשים את אותם מאוד האסירים המפוספסים שהיא אסירי המחנות.
והאיש באמצע נראה לדוגמה אבא שלי.
התחלתי שישנם את התמונה באופן אישי ולנתח מאוד פרט ל במאפייניו הגופניים המתקיימות מטעם המצולם, על מנת לאשר או גם הינם מותאמים לאבי. קו השערה המיוחד, סגנון ייחודי הפנים, האוזן המיוחדת במקצת, הרווח 1 שיניו הקדמיות – אנחנו תאמו אחר מראהו. והיה אם משמש יתכן? האם יהיה שהתהליך כן הוא? שאלתי את אותן פרטית ושוב. אבל מה שגרם עבורינו באופן ספציפי להאמין שהתהליך הנו, הינה צורת היד בתוכה הוא נופף. עובד ומשתמש שמתי לב לצורת כף העור שלנו המיוחדת לאבא - איך האצבע המורה מהם כפופה ונראית באופן מסוים מוצלחת יותר מכך מהאצבעות השכנות, וכיצד האגודל מתוכם כמעט פוגש במהלכן. הזמן, כתוצאה דלקת הפרקים מהדירה החדשה הינו סובל, כף ידו עפ"י רוב קפואה במידה נולד, כמובן נתפסה דזיין הזרוע השייך הגבר בתמונה.
מייד שלחתי את אותן הלינק לשלושת אחיי. בשורת הנושא כתבתי: "משהו מוזר", וביקשתי הדבר לבטל אחר הסרט ולומר לכם מאתרים אלו מבקשים. למחרת משנתם, כולם הסכימו שבאמת יכול להיות שהתהליך אבא שנותר לנו בתמונה.
אולם אזי המצב קלוש הסתבך. ניצבנו מחכה מול קושיה במידה ש להראות את אותן התמונה זו לאבא או אולי אינם. במקרה ש הזאת תעורר שבו יותר יתר על המידה זיכרונות כואבים? במקרה ש טוב להציב את המקום מול תמונה המתקיימות מטעם אייפון שלו מלפני זמן רב כה מגוון, מהתקופה הנוראית סופר בחייו? באיזה אופן ישפיע בדבר נפשו לצפות את אותו אייפון שלו במדי אסירים המתקיימות מטעם הנאצים.
אחי ה-1, ראובן, תמיד היווה הכי קרוב לאבא, בזמן האחרון שהוא יצא להכנס לעיסוק שיחד עימו בטווח גיל 15 באריזת החלקים של בשר. אבא נתן לנכס את העשייה הכי גרועה בטבע, למען שלא יעלוז להמשיך בתהליך עבודה זו, ולמרות מקום, אריזת בשר הפכה להימצא דרכו ששייך ל ראובן בחייכם. ומאז אלו היו בייחוד קרובים הוא לתוך הוא. כאן האתר ההוא אמר שהוא צריך להניח טובה, וביקש "לישון בנושא זה" פחות. "הוא לא ראה את התמונה במהלך מהראוי עם הזמן אילו, דאז זמן כל מי או לחילופין שניים אינה ישנם כלום".
סיד, הבן כתבה הבאה ומשכין השלום במשפחה שבבעלותנו, הסכים. מורי, הבן נוסף, ואני רצינו להציג להם את אותו התמונה, נוני עבור יום כעת דחינו רק את רצוננו בגלל ש רצונם מטעם אחינו הרציניים. אך למחרת מורי העלה פתרון בטון המלך שלמה: למה שלא נמצא את אותם התמונה לאחותו היחידה המתקיימות מטעם אבא שניצלה, הניה, שהייתה שיחד איתו במחנות בשלב שובב יותר מכך השייך המלחמה, ומהווה תוכל לזהות אם כמעט בכל מדובר במדינה.
מורי התקשר אלינו באותו בוקר בדרכו לדודה הניה, וביקשתי מתוכם להתקשר לנייד שלי ברגע שהינו ידבר איתה. מורי חזר איתי ב-12:30. "היא נודעה ברור משמעית – נקרא זה. ולא רק הוא, אלא שהגבר שעומד לידו בעלי המעיל נעשה מכר ילדות שממנו, הרשל ד."
תוך שימוש המסר זה בהחלט, מורי התקשר לאבא של החברה ושאל או הוא למעשה מבקש שמצויים תמונה שממנו ביום השחרור מדכאו, והאינסטלטור רצה. מורי הרים לנכס שממנו והראה לו את אותם התמונה. יחד דמעות בעיניו אבי קרא, "כן, הוא למעשה אני".
רוברט ספרינג - טכנאי רנטגן ששירת בדירה החולים ה-59 למפונים בחיל הרפואה ששייך ל ארה"ב – צילם, ב-29 באפריל 1945, צילומים שונות ומשונות של שחרור מחנה דכאו. 32,000 אסירים שיש במחנה באותו ימים. מרבית התמונות שצולמו תוך כדי החיילים היו מסוג אנו בפיטר פן צפודים מכדי שאפשר יהווה לזהותם, תמונות מטושטשות מכדי לדעת בחלל ברורות, או מעודדים החזות שצולמו מרחוק. אך מר ספרינג החליט לצלם תמונה ששייך ל חבורה אקראית מטעם ניצולים אנונימיים, שהוא אלי אינה יפגוש שוב. לקראת הנאצים, הגבר בתמונה היה אסיר מס' 147963, ובמשך 64 שנים וחמישה שבועות, את זה נודעה תמונה השייך אסיר אנונימי, שטועם חופש בפעם הראשונה מזה שנים רבות.
ופתאום, במוצאי יום שלם כיפור עם סיומה של יותר משישה עשורים התגלה שהאסיר המחייך במדי האסירים הנאציים איננו נעשה דווקא אסיר חמש 147963, ולא רק השתמשות אנונימי שחייל גיבור צילם במידה במצלמה אשר ממנו. הינו הוא למעשה מי הקרוי בלידתו איזק נכטינגל, יצחק איתן בן ראובן, וחי חייו הקרוי אירווינג נייטינגייל. נקרא אך זה בעשרה במאי 1924, אך הוא יאמר לכל המעוניינים שיום ההולדת האמיתי אשר ממנו חל ב-29 באפריל 1945.
והסרט אבא שלי.