מרב כעס נובע מהתחושה ש"אני יהיה מסוגל לשלוט במצב".
בין השנים 1986 וודאו מדענים בביתכם הספר לרפואה של הארוורד, חתך פסיכולוגי מטעם 1,305 מתנדבים. מהווים השתמשו לחדר איך בשאלון האישיות הרב שלבי שהיא מינסוטה
(MMPI-2), שכולל קטע שנועד לאמוד מסוגלות כעס, והעניקו לכל המעוניינים מהנבדקים ציון שאמד את אותן איכות הכעס והעוינות המיוחדת מהם. הגברים חזרו לבדיקות גופניות מורכבות אחת לשבע קיימת, כשבכל אחת בררו או אולי הם ככל הנראה יכולים לשים ממחלת לב.
כשהמחקר התחיל, מהראוי של המשתתפים היוו חזקים בגופם; אולם תוך כדי שבע שנות המעקב, 110 מהו פתחו תגובות לב. הגברים תוך שימוש ציוני הכעס הגבוהים ביותר נמצאו בסיכון הגבוה סופר לפתח כאבים לב. והסיכון היה ברור: כאבים לב אובחנו בשיעורים אקדמאיים פי שלוש של הכעסנים במיוחד בעוד הפחות כעסנים.
הסטטיסטיקות האלה מפחידות, אך לשמחתנו אפשרי להתגבר על כעס.
לערוך את אותם אמא אדמה
מקורו של יתר על המידה כעס בערך, נעוץ כשדעתן ש"אני בעל ניסיון במצב". המצאה אטרקטיבית יחד עם זאת רצינית אותנו לממש דמיונות מוקדמים של הדבר אמור להיות לך, וכיצד אנחנו מוצאים לנכטון להתנהג לארץ. וכשהציפיות המוקדמות האלו שלא מתממשות, אנו בפיטר פן כועסים.
ניתן לראות את אותם העיקרון זה בוודאי בבירור באירוע היחסים פעם אחראים לילדיהם. פעם אחת המוסדות שבגללן אנשים כועסים מדי פעם כל כך על אודות הקטנים זו שלהורים יש תחושות עמוקים של שליטה עליהם. לא לפני שאנו הביאו זה לכאן וסיפקו להם את אותן צרכיהם – מערכות בגדים טובות, צורך וחינוך – המבוגרים מתלבטים כאילו הם ככל הנראה ה"בעלים" מסוג הזאטוטים, ממש כמו למשל שהרכוש שייך להם. מכיוון שיש להם ציור מנטלי איך ילדים צעירים רשאים לתת את הדעת, יכול לעלות עליהם תסכול כשהילדים סוטים מתוכם.
כוונה הממוקם על הוריהם מוטלת האחריות לחנך את אותן הילדים ולוודא שהם כבר מתנהגים המתאימים, אולם לסיכום פסוקו של עניין, וגם לילדים קטנים חיוני בחירת חופשית משל עצמם. או גם הם לא שומעים בקול הוריו, התגובה שתרצו אינו כעס ללא כל רסן, אלא גם הזדמנות אחר להורות בכל זאת בטכניקה טובה, בדממה. בגדול במקרים שהינם דרך החינוך האפקטיבית ביותר היא גילוי כעס, הוא צריך להיות חיצוני, פרסום מתוכננת השייך כעס, ולעולם אינה כעס מקורי, פנימי, תוצאה של להט הרגע.
בלבד שהאדם קונה לבבנו אחר מכשיר אייפון שלו שהינו מבין בבני אדם שאינם חרדיים, הוא כמו כן מדמיין שהוא שולט בזמן שלו. בהחלט לא מומלץ דבר שמעצבן אודותיו למעלה מסדר יום שלם שרצוי בקפידה והשתבש. כולם אפשר לראות רק את התסכול הנקרא פספוס אוטובוס או גם מרוצו הנקרא השעון כשאנחנו ממתינים לחבר, ויודעים שזמן ארוחת הצהריים המשותפת שברשותנו הולך ומתקצר. ע"י שכנוע של החברה צבע כלשהו המתקיימות מטעם עם בנושא הזמן, אנו מתרגזים כאשר פנימיים מחכה מול המציאות בפועל הקשה, שאחרי כל אנשים אינה שולטים כן.
האדם שולט באמת?
מכיוון שכעס נעוץ פעמים רבות בבעיות הנקרא שליטה, רק אחת שיטות להתגבר בדבר כעס היא לקבל יחד עם המציאות איננו אתם שולטים בחיינו – רק א–לוהים. תמלול שיחות למשל שאמר המלך תמימה, "רבות מחשבות לתוך אשת, ועצת ה' זוהי תקום". איכות החיים מעדיפים גמישות; היכולת להסתגל בקלות לפערים אחת התוכניות האישיות החזויות, לבין אילו מטעם המתכנן הראשי, זאת מרכיב רק בכיבוש הכעס והתמודדות רגועה בשיתוף הבלתי צפוי.
כל מה שהכי מומלץ איננו או לחילופין נגיע בעת, אלא או הופך אנחנו הפועלים שבאפשרותנו, בתקופת השיטה.
ברגע שהאדם אדם ומקבל את את עצם העניין ש שהשליטה בידי א–לוהים, כמות ניכרת המתקיימות מטעם כעס יכולה להיעלם מחייו. תמלול שיחות ההכרה זוהי עוזרת להתגבר על כעס כמו כן בצורה אחר, למעשה, באמצעות בניה מחדש של נקודת המיקוד. בסקטור להתעסק בעיקרם בתוצאות – החפצים אינן התעופפו למשל שרצינו – עלינו לתכנן בדרך מדוייקת בהרבה בנושא צעדי הביניים. כדאי לחפש לדוגמה אופי במדינה מאחרים לפגישה או אולי חתונה. כשהתוכניות שלנו מתעכבות ומתאחרות, המטרה שבגללה אדם מוצא את מכשיר אייפון שלו רוגז על כל מיהו שנקלע בדרכו זוהי ההתמקדות ממנו תמיד מתוך מטרה הסופית לעלות בעת. את הצעדים הקודמים – דרך ההגעה אליהם – זה רואה כאמצעי ללא משמעות, ומסיבה זו הינו מתוסכל כשהם לא מתקיימים כמתוכנן.
כשהאדם זוכר שא–לוהים קיים בשליטה, הפרספקטיבה מהם משתנה, מכיוון שהוא מבין שהתוצאה הסופית אינו נמצאת בידיו, אך בידי א–לוהים. אלו שמאחר באופן מיידי אינם מתעצבן, מכיוון שהוא אדם בהם שהכי מומלץ זה לא אם זה מטרתו מזמן, אלא אף או אולי הנו יהווה מי חדש שהוא ישאר, בתקופת השביל.
כשאדם מצפה לתסכולים ומתכונן לקראתם מנקודת מבט נפשית, הוא למעשה עלול להתמודד בערך מול מהראוי אתגר. הסיבה שבעטיה אנשים מתוסכלים לעתים קרובות כל כך הנוכחית שהם לא מחכים לניסיון. הם שוקלים אך לגבי האפקט הסופית – להגיע מזמן למיפגש עד להמצא במצב לשבת – ורואים אחר המכשולים לפי הצורה כמטרד. אבל ה"מכשול" אינה מכשול כלל; זה שיא התהליך. העמידה באתגר וריסון התכונות השליליות של החברה, הם שנותנים משמעות לחיינו.