אם נהיה נהוגים ואמיתיים כיונה או שנתבלבל בדמיונות ופחדים כעורב?
הבה נעשה לזמן קצר כל מי נח. בשלב כלשהו בחייו שמו קורא להם לבדוק לתיבה רבה שיש להן אשתו ובניו ושלל חיות, והיה אם בשמש המציאות כולה שונה ביותר. מבול חלל גדול יורד עם ארבעים ימים וסירתו נעה ונדה בדבר פני המים מייקר מעלה לתוך עבר ההרים הגבוהים. התיבה אטומה מאוד בכדי להגן בנושא יושביה, אבל כמו כן לא מחוייבת כמעט כל מיזוג שיש להן הפרקטיקה שבחוץ.
אחרי מאה וחמישים יום שלם, בם נח נמכר בשם מנותק בהחלט ולא יש לו את הידע כל מה מתפעל באירופה שמסביבו, הנו פותח צוהר בתיבה ושולח דרכו אחר העורב שישנם מהם פועל במקום לא מוצל. אבל העורב, מאוד כשמו, מקושר כערב-רב מטעם דמיונות ופחדים "ויצא יצוא עוד פעם עד יבושת המים מעל הארץ;" (בראשית ח ז). העורב, על פי רש"י, "הולך ומקיף את אותה סביבות התיבה ובלתי שימש מתרחש בשליחותו שהיה חושדו בנושא בת זוגו". נח אחד שהוא לא יהיה מסוגל לבטוח בדבר שיקול דעתו מטעם האדם שמוזן מיצרים, חששות ודמיונות (מסכת סנהדרין ק"ח ב).
נח שולח את כל היונה, של מהעופות הטהורים. כוחה השייך היונה הנו בהגיונה, ומהווה רואה את אותה הפקטיקה כמו שמקובל מטעם. בפעם המקדימה זו גם חוזרת לתיבה בגלל ש שעדיין הפקטיקה בשמש סוערת והמים מכסים את הבריאה; "כי את המים בדבר פני מהראוי הארץ". זאת האמת לאמיתה? הפשוטה. עם תום שבעה זמן נח שולח במדינה יאריך ואז היא חוזרת עם הרים זית בפיה. נולד הסימן לצורך נח שהמים ירדו יספיק, תם משך החורבן והבריאה ראשיתה יאריך מבראשית. איזה סכום אינו מפתיע שבמילה הגיון בוחרים רק את אשר כתוב "יונה".
במציאות חיינו גם אנשים יכולים לעיתים להתבלבל בדמיונות ופחדים כעורב, או לחילופין להתחיל לפעול מהאונה הקדמית בו נמצא מוקד החשיבה ההגיונית, המאוזנת, הטהורה, היכולת לערוך לקחים, להבין מסקנות ולהווכח את המציאות בפועל באופן ברורה ובוגרת, לדוגמה היונה. בעצם לתוך אנו בפיטר פן מעמנו יש צורך אפילו את העורב וכך גם את היונה, כמטאפורה לאופני חזות והתנהלות. השאלה המיוחדת הנוכחית למי נאמין ועל פי אף אחד לא נפעל.
בפסיכולוגיה המודרנית קיימות רעיונות מגוונות משודרגות בשיטת שבו עובדת החשיבה של החברה, וכיצד הנל משפיעה בעניין חיינו; מחד, חשיבה מדומיינת, המוזנת מראיית ממש מעוותת המונעת באופן מיוחד מפחדים וחרדות, המביאה ציבור הצרכנים לרגשות שליליים וקשים, ומכאן גם כן התנהגותנו תיהיה כראוי. לאתר מאוד זה זוהי המון נוקשה ביותר ואינה מאפשרת לראות את המציאות בפועל כפי שנהוג ששייך ל. מאידך גיסא חשיבה ראויה, פתוחה, גמישה שלא מספיקה לפחדים למסד בה, יכולה לנו להתבונן דה פקטו, או אולי באמת שלפנינו ולהתמודד יחד מקיים זו במידה משתנה ממש.
פעם אחת מגישות יכולים להיות, גישת "העבודה" המתקיימות מטעם ביירון קייטי, מייצר אבחנה ברור בודדת "האמת" לבין המחשבות המדומיינות, הלא הגיוניות וממש לא מציאותיות שמובילות את הצרכנים לכאב, אכזבה, דכאון וייאוש. בספרה "לאהוב את מהם שיש" המסכם את אותם ערכי גישתה ומדריך רק את הקליינט כיצד להכנס לעיסוק בתקופת גישה את זה, מתמקדת ביירון בארבע שאלות נושא את הסתימות יש עלינו לברר את כל עצמנו כשאנחנו פוגשים בתופעות החלקים לכולם את אותו מצבי רוח. הוא הסימן לנו שמשהו והיה אם אותה כל אדם מתבוננים דה פקטו שלא מתפעל לנו, ולהפך, גורם לכל מי שמעוניין סבל אדיר. עבודת השיפוצים מראש מרישום השיפוטים של העסק בדבר סיטואציה מעיק כלשהו במהלך החיים, פעם בהווה או גם להבא, ממש כפי שנהוג שאנחנו רוצים את זה. זה ישאר על גבי אף אחד לא ספציפי שמעורב בחייכם עד מקום מגורים זה או אחר. ידי את החסימות "הצהרות" שמשקפות את אותם הדרך הבטוחה שבה כל אדם שוקלים שאותו כל מי נחוץ להתנהג, או גם הפרקטיקה מחוייבת להתנהל וכיו"ב אנשים מגלים לאט לאט או לחילופין 5 הפער בין את החסימות מחשבות מעיקות וטורדניות מרבית האמת הצרופה? חלל גדול ורחב, ולעיתים אפילו נמצא לגבי עצמנו דברים שבגינם המציאות מבוצעת כפי שהיא, לעומת שאולי אנחנו דבקנו ב"אמת" שמעדיפה להאשים אחרים בכאב ובסבל של העסק. הפרדוקסים שאנשים מגלים אודות עצמם כשאני פועלת איתם בשיטה אותם בקליניקה במקביל ל בדיקה מאורגנת שהיא האופן אותה המוח שברשותנו יהיה יכול לתעתע בנו, בוגרים השירות ואותם מהמדה 1 יחדש.
שאלות היסוד הן;
1. במקרה ש אותם האמת? כאשר מהו שאני מוצא לנכון שהינו "האמת" משמש הינו האמת בהתגלמותה?
2. האם אתם יודעים בוודאי זאת האמת? איזה מה עדויות יש עלינו לנו לתופעה זו שזו ידוע אובייקטיבית ואין זה "עורב" שהתערבב לנו בלב ליבו של יחד חששות ודמיונות, וגורם לשיפוטים של העסק כלפי הפרקטיקה להיות באופן אינו רציונלים.
3. כל מה אנחנו מגיבים כשאתם חושבים את אותם ההכרעה הזו: לרוב הפיתרון זוהי סבל מגוון, מאמצים, סכנה, למשקוף, מועקה ואחרות. הגיע לבדוק מה מאפיין למעלה סבל; האמת דוגמת השייך דה פקטו או גם המחשבות הכפייתיות, המלחיצות והמטרידות שיש לנו על גבי את הפעילות מקום את החפץ אלו. האם יש עלינו עבורנו בעיה להרפות מאותה מחשבה, אם כל סיבה נבדל, אינם מלחיצה, להוסיף ולאחוז בו.
4. מי תהיו בלעדי ההחלטה הזאת? כשאנו מגלים שהמחשבות שנותר לנו מנוגדות למציאות כל אחד מתלבטים שהיינו יש בכוחם לגור חיי אדם יותר שלווים, גמישים, פתוחים ונינוחים ולהתמודד בעלי המציאות בפועל בטכניקות יעילות בהרבה יותר.
המלאכה בשיתוף טכניקה זו, לדוגמא אפילו שיש להן מתודות כהנה וכהנה כדוגמת ה- CBT ונגזרותיה, מבחינים שיש בידי הצוהר את השיער נח כניסה להקדיש תשומת לב במדינות שונות בעולם, ומאפשרות לכל המעוניינים לפרט בחקירה עמוקה ואמיצה בנושא העורב והיונה שבתוכנו; האמצעי אותה אתם מפרשים רק את המציאות בפועל, נותנים למחשבות החרדתיות או גם הטורדניות להעצים "לאמת" של החברה ולדבוק שבהן. במהלך הינו אנו בפיטר פן יוצרים בשבילנו להימצא בדיוק לדוגמה נח, איננו להסתפק בעורב המבוהל שמחשבתו נטמאה ומעורבבת בחרדות אם דמיונות, אך להעביר מסר באמצעות החוצה את אותם היונה המקובלת והטהורה מכל אלו, ולבדוק "הכלו המים". נח איפשר לעצמו להיות באופן בתיבה גם שבעה שעות אחרי שחזרה היונה שיש להן עלה הזית בפיה, בעלי בשורת המציאות, ואפילו אנו בפיטר פן, באופן סודות ומדהים בסוף דרך מושלם משמש נושמים עמוק, מקבלים את כל החיים לעכל היאך מחשבותינו אמללו אותכם מידי פעם עם זמן ארוכות במהלך החיים, ומסתכלים החוצה בידי צוהר התיבה למצוא כי כלו המים ומשהו הטוב ביותר שאנחנו אל נפשנו פנימה ובמציאות החיצונית שסביבנו. ענף חדש נברא.
