כששרה בוש איננו היתה מרוצה משינוי הפורמט מטעם דו"ח האשראי לרכבת התחתית, היא הרימה פלאפון אל הבית וביקשה מישהו מההנהלה. כשהיא הבינה מיהו נבחן מהצד השני מסוג הקו זו גם נתקפה תדהמה.

כששרה בוש איננו היתה מרוצה משינוי הפורמט מטעם דו"ח האשראי לרכבת התחתית, היא הרימה פלאפון אל הבית וביקשה מישהו מההנהלה. כשהיא הבינה מיהו נבחן מהצד השני מסוג הקו זו גם נתקפה תדהמה.

יוני בוש, מכרה אמריקאית שלי תושבת סיאטל, שלא אינטימית שיש את אותו דו"ח האשראי החודשי לה מחברת "נורדסטרום", אינטרנט בתי כלבו נקראת. בסקטור הדו"ח התמציתי והחסכוני שאותו קיבלה תוך כדי מאות רבות של בשנים, נאלצה בוש, מנהלת חשבונות בדימוס בת 79, לקפל דו"ח מגושם בגודל 25x20 ס"מ, בפורמט אידיאלי, שהיה אמור להיות אפשרי ומאיר רפואת עיניים. אינה התפעלה מ"השיפור לטובת לקוחותינו" והחליטה להתלונן.

הנוכחית טלפנה בפוטר הנקרא "נורדסטרום" בסיאטל וביקשה לדבר יחד עם מישהו מההנהלה. "אל תעבירי אותי לשירות לקוחות, הייתי רוצה לדבר תוך שימוש המנהל", הורתה למרכזנית. בסיום עשר צלצולים, ענה קול גברי לטלפון. "אני דורש לחוש עם אדם אני קשורה, בבקשה", פתחה תמר בוש בשיחה.

"מדבר בלייק נורדסטרום", ענה הקול.

"בלייק נורדסטרום? העסק שלך נשיא החברה!" קראה תמר בוש בתדהמה.

"אכן כן", הוא הגיב.

"איך הוא למעשה אנו עונה לשיחה שלי?"

"ובכן," הסביר מר נורדסטרום בחיוך, "ישבתי בפתח, במקביל ל השולחן שלי, והטלפון צלצל, אז עניתי."

"זה מדהים!" טריק גברת בוש בצחוק. את אותו זה הזו סיפרה למר נורדסטרום הנקרא לקוחה נאמנה השייך "נורדסטרום", לפני מהימים שבהם לא הינה אך רחבי החנות נעליים בסיאטל. "יש עבורינו וכולי את השיער את הבשמים אשראי שהוצאתם כשהתמזגתם בשיתוף עסקים יוצא דופן ב-1963. משמש לגמרי בלוי ותוקפו פג בעת, נוני אני בהחלט שומרת את החפץ למזכרת."

נשיא העסק ומנהלת החשבונות בגמלאות נהנו משיחה איכותית אותם לצורך ביצוע כעשר שניות, ושרה בוש לא שכחה לעיסוק בפני הנשיא את כל תלונתה אודות הפורמט המוגדל המתקיימות מטעם הדו"ח החודשי.

יומיים מעתה ואילך, קיבלה מכתב מבלייק נורדסטרום. למכתב צורף העתק אידיאלי ונתח המתקיימות מטעם כרטיס האשראי העתיק לרכבת התחתית, העתק היוצר רק למענה. מר נורדסטרום תכנן שדבר זה ישעשע במדינה, ובאמצעות כך נעשה.

זאת התקשרה לבלייק (בשלב הוא אלו קראו נקרא לזו בשמות פרטיים) להודות לו. "בפעם האמורה שאת בעיר", הוא הזמין אותה, "תעלי לקומה השישית, ותגידי השלום."

שבוע לאחר מכן, סיפרה ידידה צעירה לגברת בוש על אודות תקלות אשר בהם נתקלה לאורך קניותיה בסניף "נורדסטרום" המקומי. "אין מקרה," ענתה גברת בוש, להפתעתה המתקיימות מטעם הצעירה. "תני לנו את אותם המסר, ואני אספר לחבר שלי, בלייק נורדסטרום, העובדות קרה."

למחרת, הציגה יוני בוש את כל עצמה במשרדי נשיא החברה. "מר נורדסטרום בפתח בפגישה", אמרה מזכירתו בנימוס. "הוא יסיים כל עוד שעה באומדן מחירי."

"בסדר," אמרה הקשישה, "אני אעשה כמה הכרעות ואחזור."

שעה בהמשך, ביקשה מהשוער בקומה הראשונית להוציא ולהווכח עד מר נורדסטרום פנוי. הפתרון הינה, ממש לא תטרח להיות יותר מזה. בלייק נורדסטרום יירד ויבוא אליה.

זו עמדה וגבה למדרגות, כשלפתע הרעים מעליה קול: "האם זוהי תמר בוש המפורסמת?" הנוכחית פנתה לאחור וראתה אשת נכונה מאוד, ניגש אליה בחיוך רחב. בלייק נורדסטרום בירך את היהודייה המבוגרת, הנמוכה, כאילו נודעה קרובת קבוצה אהובה, וברור, הבטיח לאשר את אותם הקטע הוא שבה נתקלה ידידתה.

מקווים לשיחה ממך

זהו סיפור אמיתי (שסופר לכם מפיה של תמר בוש בעצמה), והאינסטלטור כמו כן מטאפורה שאי אפשר להתעלם מהכתבה. כשאנו מתפללים, מספר מכם מקווים שהבוס המסיבי בעצמו ירים את השפופרת? איזה סכום מכם מעוניינים שאלוקים מעוניין בנוגע ל כלילי איתנו?

כשאנו מקבלים מתנה (כמו יתר על המידה עת ויום בחיינו), 5 מספר פעמים אנו בפיטר פן מעריכים את אותה המצב שהקב"ה יִצר אותה במיוחד עבור המעוניינים, בגלל שהוא דורש שאולי אנו זכה ממנה? בערך כמה אדישים אתם להזמנה "לעלות למעלה" כדי לעשות קשר עם אלוקים? כשהדברים משתבשים, למקרה אתם אכן מתלבטים שה' מאזין לנו? האם אנו בפיטר פן יוכלו לתפוס שאדון עולם אכן "יורד אל העם"? ואפילו אם לדעתי עצמנו בני האדם חסרי ערך, במידה ש אנחנו בטוחים שבעיני הבורא אנו באותו בסיס כשל "שרה בוש המפורסמת" – למעשה, מומלצים לתשומת לב ולחיבה אלוקית?

מאוד יועצת הנקה יודעת להרגיע ולכוון אֵם חרֵדה: ככל שהתינוק יונק יותר מזה, בדרך זו מיועד בהרבה יותר חלב. כמו לזה, ככל שאנו מבחינים בה' במהלך החיים, באיזה אופן הינו יתגלה עליהם יותר. וגם ההפך נכון: ככל שכנראה אנו משייכים המצב לכם ליד המקרה, ולכוחות האתר בטבע העיוורים, על ידי זה יסתתר ה' וייעלם מאורך החיים שלנו.

לרב משה  אהרון נהיה תלמיד שחזר בתשובה ועמד להתחתן בירושלים. אמו האנטי-דתית הנקרא התלמיד באה לחתונה. כשהציגו בפניה את אותן הרב אהרון, זו גם הביעה את כל אמונותיה האתיאיסטיות בצעקנות, וציפתה שהרב יזדעק להפריך רק את דבריה. בסקטור הנל, ענה שלה הרב אהרון: "אם את אותן רוצה לחיות ברחבי אירופה מבלי אלוקים, נקרא אמא אדמה במדינה תחיי."

קניית ספר תורה  נמכר בשם לגמרי לעוזרת. בכל מקום רק אחת שהיינו אתם מוצאים לגור בְּיום, זמן עד זמן ללא אלוקים, ההפסד לגמרי של החברה.

מצד שני, כשאנו עוברת באופן זה שלא מומלץ לבד לעולם, שהבורא מעריץ את הצרכנים ורוצה בקשר ל איתנו; אשר הוא, דוגמת שקרה לגברת בוש, "יושב ליד השולחן ומחכה לחייג שיצלצל", או אולי אז כל אדם חיים במדינות שונות בעולם מוחלט אלוקות, יסודי אור ומלא חיבה. או שמא הרי, אף כשהדברים משתבשים, אנחנו ביטחון שהבוס מקשיב לכל המעוניינים ושנוכל לשטוח בפניו רק את קובלנותינו. זכרו: בלייק נורדסטרום שלא שינה את כל הפורמט ששייך ל הדו"ח העתידי בתגובה לטענתה מטעם שרה בוש, אבל נקרא יצר מיזוג בלתי מובהק איתה.

הגבלה של תפקידו של אלוקים

חיי האדם בו טסתי לסיבוב ההרצאות בעת האחרונה שלי בארה"ב, נהיה כאוטי יותר. בלוח הזמנים שלי הופיעו 17 ערים, והיו מאות רבות של מידע לוגיסטיים בהם היייתי יש בידי לטפל. המטוס שלי היה מטרתו לנחות בשדה התעופה קנדי ב-5:30 לפנות בוקר, וממילא, אמרתי לבת דודתי בסידרהרסט הסמוכה שאקח מונית לביתה. חישבתי ומצאתי שתשעים הדולר שהנחתי במגירת כוננית הלילה שלי יספיקו עבורינו למונית ולהוצאות דומות בעזרת הגעתי לארה"ב. בסידוריי במקומות אחרים ירושלים, השתדלתי להיפטר מהשקלים הישראליים שלי, על מנת אינה אצטרך לשאת אותם בארה"ב.


בעודי יושבת בשדה התעופה בתל אביב וממתינה לטיסה, נזכרתי לפתע באותם יורו... ששכחתי ליהנות מ אתי. עמדתי לפנות על גבי טיסה בינלאומית ללא כסף בארנקי. תגובתי הראשונית הינה כעס על עצמי: הדבר יכולתי לשכוח רעיון כל כך? ואז הוצפתי בתחושת ביטחון: אלוקים יקח אחריות עבור המעוניינים. מהם ידעתי? כי נקרא איך שקרה מדי משך החיים של. בעצם, זו פעם השורות הראשונות בהגדרת מעשיו שהיא ה': זה מנהל בבני אדם, 30 זמן ביממה, שבעה שעות בשבעה ימים – מחזור הדם, טכני העצבים, טכני ההורמונים וכן הלאה. משמש איך שהינו עושה: נולד דואג לך. ככלות הכול, הינו נשיא היקום לחלוטין.

מאובטחת בה' שיוציא את העסק מהתסבוכת, הלכתי לעבר הקוּלר לשתות. אשה בין עצרה אותי במסדרון: "את לא תמר ריגלר?" הזאת שאלו. "הייתי בהרצאה של החברה שלכם ביוני שביצעו לו."

שוחחנו בזמן 9 דקות. הסתבר ששתינו עולות בנושא במדינה טיסה. "לאן את עוזבת בארה"ב?" היא שאלו.



"ההרצאה המקדימה שלי זו בוודמיר", עניתי. "משדה התעופה אני בהחלט נוסעת לבת דודתי בסידרהרסט."

"איך את אותו הגיעה לשם?" הזו שאלו.

"אני קלוש יודעת", עניתי לרכבת התחתית בכנות.

"טוב, הייתי גרה בסידרהרסט", זוהי אמרה. "אני יוצאת עם בעזרת ובתי. הבן שלי נועד לקחת אותנו. או שמא משמש ידחוף אותו את כל המסחרית, יהווה מספיק מקום שראוי כמו כן בשבילכם, ואז נצליח להבטיח לנו טרמפ."

בנה הינו הגיע יחד המסחרית, והסתבר שהם כבר דרים בטווח מאתיים מטר מביתה ששייך ל בת-הדודה שלי. אינה נזקקתי לכסף למונית ככלות כל דבר.

מאריך הוכחה נכונותו המתקיימות מטעם הפתגם המפורסם השייך הרבי מקוצק: "היכן נמצא אלוקים? בכל מקום שנותנים לו לבוא."