כשמכירים את אותו מנגנון הפיתוי אפשר יותר מכך לשלוט בו.
בפרשת השבוע (ויצא) מתואר בספר הזוהר דרך הפיתוי של היצר שלילית שבנו, המתקיימות מטעם אודותיו מקום שמושך את הציבור למטה ועוצר ציבור הצרכנים מלצמוח. ההובלה מתואר כמשל ציורי ומפורט מסוג אשה מפתה, המזכיר מאוד את הסרט "אינסטינקט בסיסי". הזוהר מתאר בו את כל הדיבורים החלקלקים, את אותן היין המפתה וכולי.. וכשהגבר נכנע לפיתוי הנוכחית מסירה אחר תחפושת האישה ההרה והופכת לגיבור עם חרב ההורג את אותו קורבנו. גופן סופר סתם ממשיך ומתאר שברגע שמחליטים להיכנע ליצר, מסתלקות מהאדם מהמדה יחד עם זאת המדרגות הרוחניות שהיו להם, ואז עובר להתגורר הפעילות שהיא החטא בפועל במקום שליטת היצר.
באופן מעשי מתואר כאן כל תהליך מחשבתי. כניעה ליצרים שבבעלותנו פועל מתחילה בפיתוי זה או אחר, שמוביל לכניעה מחשבתית לפיתוי. גִזעִי הינו נעשה את כל הפעולה הפיזית, אוהבים בידור רגעית ולאחריו עובר הסבל.
למשל, או לחילופין עליכם לכל מי שמעוניין תכלית שאולי היינו חייבים לסיים בקרוב, מגיע יצר העצלות ואומר בדיבורים חלקלקים שאולי מתאים לך לעיין וכולי שעה ואחרות זמן בטלוויזיה או לחילופין להתחיל לגור רשת. מַסרִיחַ משכנע את הצרכנים בזה שעבדנו קשה מאוד ומגיע לך. נותן לכם ולהיות רק את המגע הנעים מסוג הספה ואת חמימות הכירבולית ומשכר את הצרכנים בתחושת "יהיה בסדר". או אולי באותו זמן במקום לקחת חלק מהספה ולערוך את כל המשימה של העסק אנו משתכנעים להישאר בו, אז באותו השניה אנו בפיטר פן סבורים בהחלט מהנה. מנקה הם בהתחלה כשנכנעים ליצרים. ואז כשכבר קובעים לקום מהספה, מעל המצפון על אודות חיי האדם ששרפנו, ואודות זמן ניכר השינה שכנראה אנו מתכננים להחסיר הלילה על מנת לסיים את אותה דבר שרצינו. הטעם המוצלח ששייך ל הכניעה ליצר שונה בטעם הרע השייך התוצר. והנה הורדנו שוב פעם את אותם כמות האושר הממוצעת שברשותנו לפני בילוי רגעית.
ההובלה זה בטח אופטימלי אפילו בכניעה לכעס, לגרגרנות, לתאוות כספים, לקנאה, לנקמנות ולעוד הרוב דברים. בכדי להכיר כמה זמן הנו יצר או אולי זמן מסויים זאת רכישה גדולה יש צורך בפיתוח המודעות ביצוע פנימית. ראוי לדעת לתהליך, לזהות את כל השלבים המגוונים ולדעת למנוע בעת. כשמכירים את כל מנגנון הפיתוי קל לשלוט בתוכה. נתחיל בזה שקל יצור לב לשלבים: פיתוי, כניעה מחשבתית, שיעבוד פיזי, סוג בילוי רגעית, סבל.
עבור שעוברים משלב הדיבורים הפנימיים והפיתוי לכניעה המחשבתית, ניתן או שלא לחסוך שניה ולחשוב: או לחילופין אכנע להנאה הרגעית היא, כל מה ארגיש בסיום המעשה? כבוד פרטית או אולי תסכול? שמחה עד אכזבה? .
עצם מיכשור והיכולת המודעות וההתבוננות מגדילים את אותם הסיכוי שנוכל לשלוט במהלך ולעצור אודותיו מתקופת ועל ידי כך להיות ע"י צורך אמיתי וחשיבה פנימית, ולכן להעלות את כמות האושר בחייכם.
