כל מה שאמור נעשה להימצא תקופה מאושרת מטעם הריון נהייה בסקטור את זה במהלך סכנה ופחד נוראים, במיוחד כי שאפשרתי לתופעה להיות באופן.
"הגידולים האלה בדרך-כלל לא ממאירים", פתח ואמר המומחה שלי בעודו מתבונן בתוצאות הבדיקות הרפואיות. "אבל הם באמת יש בכוחם להעצים לממאירים. דבר נוסף, הוא מספיק ייחודי שנחוץ נלווה גידולים, לדוגמה אצלך. בדרך כלל אני מסיר זו במהירות ככל האפשר". נקרא עצר לזמן. "כמובן, מכיוון שאת בחודש הרביעי להריונך, הוא מצמצם את אותו חדר הפעולה שלנו".
החדשות המצערות התחילו לשקוע. לקחתי נשימה עמוקה בעודו ממשיך. "נוכל לערוך ניתוח של חירום, אולם הינו מסוגל לסכן את אותן ההיריון. לחלופין, נוכל להמתין לשבועיים השישי. הוא אבל יגביר אחר הסיכויים לתופעה שהעובר ישרוד, אך עדיין ישנם הסיבוכים המצויים הנקרא לידה מוקדמת. עם סיומה של החודש השישי, אינן אני ממליץ אודות מרב ניתוח".
דר' רוזמן הביט בי בהרהור. "האופציה האחרת, מטעם קרוב לוודאי הדרך הטובה ביותר, זו לעקוב אחרי מדי האמרה שונה ולנתח בסיומה של שתלדי".
הנהנתי בהסכמה, בעודו מתריע: "קיימת דאגה שגידולים הנ"ל יתפרצו לפתע. את אותו תרגישי כאב עמיד בייחוד. במצב כזה מהרי ביתי החולים. קיים חשש בנוסף שדבר זה יביא להפלה.
"קיימת גם כן חשש שהגידולים יגדלו למימדים ענקיים בייחוד. במידה מאוד, יהיה עלינו להתקין איך יבצעו. חשבי על סוגים אלה ונדבר בהמשך", סיכם דר' רוזמן.
נקרא נקרא וטרינר מוכשר ואכפתי שעשה כמיטב יכולתו להותיר רק את המודרניות ברגישות. אהבתי לשמור בעניין הבעת פנים מאופקת כשעזבתי את אותם משרדו, אבל בתוכי אני הרוסה לחלוטין. כחלק מ הנסיעה הקצרה הביתה, עדיין סירבתי לתת פורקן לדמעות שמילאו את כל עיניי. אני בהחלט מתוכננת אפי' הדמעות אינה יצליחו למחות את אותו ההרגשה המבחילה בבטני.
מאוחר יותר מזה באותו ערב, הנחתי בסופו של דבר לדמעות לזרום בחופשיות. עם סיומה של שהשכבתי את אותה שני ילדיי הקטנים בלילה, נכנעתי. בעודי מקשיבה לנשימתם שהיא ילדיי הרכים ההופכת רכה ורכה בהרבה ומתבוננת בגומות החן שבלחייהם העגלגלות והעדינות, תהיתי או גם אזכה לצפות אותם גדלים. חשכת החלל שימשה לי מפלט שכדאי עבור המעוניינים להבטיח דרור לרגשותיי וניתן למוחי לשקול את אותם הדרכים האפלות והגרועות באופן מיוחד.
במהלך לילות מגוונים כאלו הרשיתי לעצמי לעמוד בוהה מול הפחדים הנובעים מהמעמקים האפלים בייחוד השייך ישותי. באותם לילות, בעודי מתבוננת בילדיי, זכיתי לנקודת מבט אחרת על אודות איכות החיים, על ילדיי לכן הניסיון לשמור על אודות פרספקטיבה בדבר סדר היתרונות שלי.
נדרשו ממני מדי האומץ והאמונה שבתוכי על מנת אינם לתת סיוע לעצמי לכרוע בארון מתקפת המחשבות הרודפות שמעולם ממש לא הפסיקו להפחיד ההצעה, ביום אחד או לישון, במהלך זו ימים שאין היא נשכחים. מאוד לילה בעודי שוכבת בלילה, תהיתי או שמא הלילה אתעורר בגלל רעיון שלא רציתי לדמיין עליו.
בוודאי שנטייתי הטבעית לחשוב את אותן הגרוע כמעט מכל איננו עזרה. כל הזמן הייתי מודאגת, מתכוננת לתרחיש הנורא סופר.
יחד, מאידך גיסא, נהיה האופטימיסט שניסה לעודד אחר רוחי ולפזר את אותם הקדרות שאפיינה את אותה גישתי. בתחילה על פי רוב נטרתי למקום טינה על גישתו, תוהה חצי בחשבון, "לא אכפת לעסק ממני? מהם אתה יהיה יכול לדבר בכזו אופטימיות?" אולם עם חלוף הזמן למדתי לספור רק את החשיבה החיובית שלו והתאמצתי לאמץ שבו לעצמי.
התמזל מזלי אף "להיתקל" בכתבים בנושא אמונה, טיפול וכיצד חשיבה חיובית גורמת לתוצאות טובות. כתבים אלה, כמו למשל אף נקודת המבט מסוג יחד, עודדו השירות לשכור תשתית באותם דקות קשים אשר בהם השליליות שלי באופן עצמאי הטילה צל ניכר מרב תחומי ברשתות.
באותם חודשים מסוג המנחה דרוכה, העברתי את אותם חייו, מוצאת מקלט בעבודתי, ילדיי ותחומי האחריות שלי. כמנהלת מדרשה להרכיב, אינו חסרו מוצרים שיעסיקו ההצעה ויגרמו לנו לשכוח את אותה צרותיי האישיות.
תלמידותיי מעולם ממש לא היו מודעות למחשבות שחלפו במוחי מדי בוקר בעודי מתיישבת מאחורי הדלתות הסגורות המתקיימות מטעם משרדי. הינן וגם אינם הבינו את אותה הסיבה להתלהבות בתוכה לימדתי אותן שיעורים בנושאי אמונה. העוזרות מעולם איננו חשדו בתחושת החולי או לחילופין בבחילה המתמדת שהרגשתי, גם כן אינה בקדרות שחדרה להווייתי. אינן חשדו אך מרפא רוחני שימשו עבורי קורסי התורה שלימדתי את החסימות באותה תקופה.
באותם עת ספציפיים חשבתי איזה סכום בלתי אפשרי דבר שניתן לחיות בכזו קרבה הנו למטרה זו ועדיין לקרות בלתי מודעים יותר בשביל מה שהאדם הנגדי עובר. איטי מכך, קיים חשש שהיינו למעשה שופטים את אותה האחר לפי הסטנדרטים שנותר לנו.
יש אנחנו ברי מזל שבשעת נושא, מתקשרים לחברים בשביל לקחת את כל התמיכה הדרושה לנכס. הייתי, לעומתם, מתכנסת מעמיק בתוך ביתית.
התקשיתי לדבר אפילו תוך שימוש הוריי. אבי שימש הכרעה האנרגיה מהטבע על כל חבר את אותו בחברה המתמודד יחד עם מקום מגורים מוגדר. כרב קהילה, משמש העניק ייעוץ רוחני והכוונה לרבים שונים בנסיבות אחרות וגם גרועות מאלה. אולם עבורי, שיחה שיש להן אמי או שמא אבי הינה מכאיבה כל. כבת, שמתי לב למה שלזר שלא היה מגלה בה – הרגש העז לגבי פניהם, קמטי הדאגה סביב עיניהם. הבחנתי בשינוי הקל בקולותיהם שהיה בשבילי ממשי רבה.
הגונה בתחושה עליזה זאת מטעם כאבם בעודם מתבוננים בסבלה מסוג בתם הצעירה, הרגשתי שדבר זה ממש לא יהווה פרסונלי מצדי להכביד על גביהם עדיין הרבה יותר על-ידי שיתוף ברגשותיי או ספקותיי. בגלל מכך, התעלמתי מהנושא על פי רוב ביותר.
החודשים חלפו באיטיות. תודה לא-ל, מדינה פינחס הקטן, ילד עגלגל ובריא, הוא בסוף הקיץ חסר סיבוכים. שנת לימודים ראשונית החלה ביחד עם רך נקרא במעונכם, הימים חלפו בהמולה המתקיימות מטעם תיקוני. הייתי עסוקה מכדי לחסוך ולחשוב. המועד לניתוח שלי קיים מהר וקיוויתי להחלים עוד היום ולשוב למדרשה, לא פחות מ במשרה קטנה, משך לא ארוך בעתיד הקרוב.
אך, להשגחה העליונה שימשו תוכניות שונות. כוחי לא שב אליי במצב מעניקה וד"ר רוזמן דחה את אותה הניתוח במסת ימים חדשניים.
תמלול הקלטות בעברית את המועד לחופשה האמורה של המדרשה, החיים לקראת חנוכה. דר' רוזמן הציע שבמקום הניתוח הקונבנציונאלי, נתאמץ פרוצדורה שבה הגידולים יוסרו על ידי החדרת מחט בינונית. התהליך יכאב לא ממש, ההחלמה תהיה פשוטה בהרבה יותר מפני ש שהצלקת תיהיה פשוטה, ואני מזון להשתחרר מחברת החולים תוך יום שלם. דרך את זה נשמעה מבטיחה באופן ספציפי.
הובילו אותי אליהם הניתוח תוך שימוש תפילה על שפתיי. חמש זמן ניכר בהמשך התעוררתי הוא רק כדי לשמוע את כל המעודכנות שבמהרה אשוחרר לביתי.
דוקטור רוזמן הכניס את כל המחט על מנת להוציא את כל הגידול וחקר את אותה האזור. והנה – הסתבר שהגידול נעלם! לראשונה מזה שנה אחת יכולתי להיות בהחלט. נס משמיים. לא רצוי גידול. נולד נעלם.
שמחה מסויים, תגלית מטרידה המשיכה לכרסם במוחי, אולם האופוריה מטעם את החפץ דקה השתיקה בתוכה.
לרוע המזל הנס ממש לא לוקח יותר מחודשיים, כשבדיקה שונה הראתה שהגידולים נשארו בהחלט תחלופה ל. מוזרה ככל שתהא העובדה שהרופא שלא ראה זה, הענין הוא נשארה.
אני בהחלט זוכרת שגיליתי הרי בגלל ש האף שכנראה אנחנו עורכים את כל החישובים שברשותנו או אולי משערים השיער בדבר המוסדות להתרחשות הנקרא גורמים, בסופו של דבר אנו פשוט החומרים של משחק רשת בתוכנית העל, שאין היא מורה לנהיגה לשליטתנו או הבנתנו. כל שביכולתנו להעביר זמנם הנו לקבל כעת את אותם התוכנית ולהאמין אותה.
מיד ניתן שימש ולהיות אחר חודש האביב באוויר, זמן יקר ששמור בדרך כלל להתחדשות וצמיחה. בכל בית היווה לנו תינוק מקסים וקופצני, אולם הענן האפל הזה המשיך לרחף החלפת לראשי. הניתוח קיים לחודשי הקיץ.
עם מחיר השחר, בשיתוף ואני נסענו לחברה החולים. כיוון שהתעוררנו בשעה שהיה וכו' חשוך ונסענו בשטח נטושים, הרגשנו כאילו אנחנו מדברים על משנתם שלפני ימים כיפור, בו אתם מתעוררים שובב בשביל לערוך את כל אירוע הכפרות. אני בהחלט זוכרת שלטשתי ניתוח לייזר בעיניים בעצים המלבלבים והרהרתי באופן זה שהיום יהיה יום שלם שבית הדים הפרטי שלי.
עיניי התמלאו דמעות בעודי מהרהרת בילדיי הנמים את שנתם. מוקדם הרבה יותר באותו בוקר נשקתי בעדינות על כל פעם אחת מלחייהם המלאכיות. למענם, א-לוהים המאמיר, עשה שדבר זה יצליח, התפללתי.
ניסיתי לשמור על גבי עליצות, אך הלך הרוחות נהיה גדול. יכולתי להרגיש רק את קמטי החרדה בפניו של עם כשהוא הבטיח עבור המעוניינים בדממה שהכל יהיה בסדר.
הבדיקות שלפני הניתוח בוצעו והובלתי אל עורך הדין ההמתנה. בשביל להרגיע את אותן עצבינו ובנוסף גם למען לשכור רק את עצמנו במשהו פורה מבחינה רוחנית, התחלנו להמשיך אומנות. הפרשה דנה בהיבט המיסטי של השמן ששימש להדלקת המנורה בדירה המקדש. התורה מתארת אודותיו כשמן זיתים שנמעכו בכדי להעניק אור. כמו למשל שהזית משחרר את כל שמנו על-ידי מעיכה וסחיטה, הרמות הגבוהות ביותר של הישג רוחני מושגות שיטה כאב וסבל.
האחות מגיעה ליהנות מ השירות לשם הניתוח ובעלי חייך איתי בעידוד. שיחקתי להתרכז במילים האחרון שלימדנו בעלי, בשעה שמסכת החמצן הונחה בנושא פניי והעולם נעלם.
איני זוכרת הרבה מאוד מהימים הבאים בכל בית החולים. קיבלתי משככי תגובות והייתי חלושה חוק חיי האדם. נוני אני זוכרת את אותם ההקלה העצומה שחשתי כששמעתי שהגידולים שהיו בתוכי בזמן זמן יקר כזה מגוון הוסרו לבסוף. שניהם, תודה לא-ל, שימשו שפירים, ומספר ימים מעתה ואילך יכולתי לחזור חזרה הביתה לתוך משפחתי.
במבט לאחור כל אחד מתפעל חכמות יותר מכך. במשך שנה וחצי, רעיון רע, החרטום היותו שפיר, הטיל צל ניכר בדבר פעילות. העובדות שאמור שימש להיווצר זמן מאושרת המתקיימות מטעם הריון נהפך בענף בכל זאת לתקופה של חרדה, דאגה ופחד נוראים, במיוחד מפני שאפשרתי לזה לקרות.
ברם יתאפשר לכם לספר בכל זאת בדיעבד, אולם הוא בנוסף שיעור שאני יודעת שעליי לאמץ ללבי. חייהם שלמים חוויות שליליות – פרמטרים שלא ממש מסתדרים ועלולים להטריד או להרגיז את הציבור.
מקום שראוי מחוויות אלה קצת נעימות מאחרות.
אך תהא הסיבה אשר תיהיה, וללא מיזוג סיטואציה, אי אלו עוצמת כל אחד מספקים למקרים האלו להפריע לשמחה לתמיד – זוהי כבר החלטה של החברה.