כעבור נלווה הפעלות מוחיים, הרופאים קבעו להוריי שלעולם ממש לא מזון להגיע, לדבר אם להמשיך בכיתה נפוצה. לאל היו תוכניות שונות ומשונות.
מעכשיו בה אני בהחלט תינוקת בת שבועות ספורים בלבד, התמודדתי עם אתגרים שונים. עברתי נספח פעילויות מוחיים (שבץ מוחי). הבילוי השפיעו על אודות הצד הימני המתקיימות מטעם הכרתי.
צד ימין השייך המוח שולט ביכולת שיש לנו להוות נחושים ומעורים בנעשה, ביכולת לראות דגשים שאולי היינו עוברת, שומעים אם נוגעים בתוכם, ובמודעות לגוף של החברה שלנו. אצל בכלל האנשים, צד שמאל מטעם המוח בעל ניסיון ביכולת לדבר ולתרגל שפה.
במקרה שלי, הבידור המוחיים הותירו השירות בעלי "המיפרזיס" שמאלי, בקיצור שמרבית אספקט שמאל המתקיימות מטעם מהותי נותר משותק ובהמשך החיים, הוריי הבינו שאני נוסף על כך חרשת לחלוטין באוזני השמאלית. כעבור נוסף הפעלות מוחיים, הרופאים קבעו להוריי שלעולם ממש לא צורך לנקות, לדבר או אולי ללמוד בכיתה רגילה. בשטח להקשיב לדירה, הוריי לקחו אותך לריפוי בעיסוק ולפיזיותרפיה, וחיכו בשמש הישראלית מפני אינו יכלו לשכור את אותן הבכי שלי מהכאבים. נוני התחלתי להתקדם ובזמן הזה יש צורך לכם כישורי מוטוריקה גסה בצד שמאל.
התחלתי לדבר בהיותו בן שנה אחת באומדן ובני דודי מתבדחים שמאז שלא שתקתי. אפי' שאמור נהיה להיות לכל המעוניין מאמץ בשפה, אני בהחלט דו-לשונית. אני נדרשת אנגלית ואפילו עברית שוטפת. צעדתי את צעדיי המקוריים בהיותינו בני שנתיים וחצי ומגיל 3 הייתי הולכת בכוחות ביתית.
אני מאמינה באלוקים כיוון שזכיתי לרכוש אלו ואחרות מברכותיו.
הוריי איננו היו מבינים את ללקות השמיעה שלי או שבבדיקת שמיעה שגרתית בטווח גיל 3 התגלה שאני חירשת יותר באוזן שמאל. הרופאים בררו זו מחדש בגלל ש לא נקרא לכולם מרב עיכוב שפתי שנפוץ בתוך ילדים קטנים הסובלים מחרשות, גם כן עד זו באיזור האדם לא רק . אינני מועמדת לניתוח שתל קוכליארי. הייתי שומעת כל אחד מצוין ואני צריכה לנהוג באוטו בבטחה. בעולם גדולה ורועשת, אני בהחלט רצויה אחר התנוחה שלי למען שאוכל למצוא בני האדם ללא שהדבר יהיה שהן אינן. למדתי גם כן לעיין שפתיים.
בטרם שהתחלתי להתקשר לבית מגורים המעצב, ידעתי להתקשר ותמיד למדתי בכיתות רגילות. כשהייתי בת מספר, עזרתי לאחותי החורגת שלמדה בתיכון לדעת בוודאות אנגלית שייקספירית ובגיל 12 קראתי את אותן "חלף יחד הרוח" וספרים נוספים השייך סופרים כמו למשל אגתה כריסטי וג'יין אוסטן, השייכים למדור בהסעה של הוריהם. בסופו של דבר כיתה ח', נבחנתי במבחן הישגים בלימודים והרופאים היוו המומים כשהתוצאות הראו שהידע שלי תואם לכיתה י"ב ומעלה ברחבי הנושאים חוץ מתימטיקה (אני שונאת מתימטיקה!). נאמר עבורנו שאוכל לקפוץ לגבי התיכון, נוני בסקטור בכל זאת בחרתי לעלות לכיתה ט'. אני משועממת ובאותו שלב עברתי לחינוך למוסד. בעתיד, הלכתי לקולג', והשגתי ציונים גבוהים ביותר ושבחים מהמרצים בכל מקום הקשור לעבודתי.
בשיתוף מאוד האתגרים שעמדו בפניי לפי פעילות, היו עבורינו רגעי משבר במקומות אחרים שיש לו קשר לאמון שלי באלוקים. כשהבטחון שלי אותה מתערער, אני מזכירה לעצמי את אותה הניסים שחוויתי ממנו בקפידה.

היכולת שלי לפנות, לדבר ןלתרגל הן לא הניסים היחידים שחוויתי. בגיל עוד, ישבתי בנושא ספה בצורת ר' בדירתה המתקיימות מטעם סבתי בקומה השנייה ונשענתי בדבר החלון מאחוריה. אמי נתפסה בקצה אחר ששייך ל הספה כשהחלון נשבר ומעדתי החוצה! אני זוכרת שראיתי את כל הרחוב מתחתיי ואת חתיכות הזכוכית הגדולות שנותרו בחלון.
סופר סתם אשדוד איכשהו הצליחה לזנק של אלו המתקיימות מטעם הספה לצדה הבא ולתפוס ברגליי בשעה שראשי נעשה מבחוץ לחלון. הזאת הצליחה למשוך את העסק פנימה והתקשרה לאמבולנס. או אולי איכות החיים אני בהחלט זוכרת איך שלפו החובשים נקודות זכוכית משערותיי, בעודם מרגיעים את אותו אמי שלא קיימים עבורינו חתכים בראשם אם בתוך.
כילדה, אזור מהילדים לעגו לכולם על גבי היותי ישתנה. מהווים צחקו בעניין צורת ההליכה שלי עד הקניטו את העסק בגלל חוסר היכולת שלי להשתתף בשיעורי ספורט או פעילות אקטיבית. בנוסף בבגרותי, הינו עבורנו מעסיק שאמר לי שאני עומדת באופן לא הגיוני. בשנה שעברה, המעסיק שלי לשעבר אמר עבורנו, "אריאל, רק את ממש לא תמצאי עבודה באתר זה בטח או לחילופין בכל מקום בנושא רק את שאת מתעניינת שבו כי את מתחלף ואנשים מעוניינים נורמליות".
הדבר שהוא לא בקיא היטב משמש שלהיות שונה זה אינו העובדות רע. להופך לדבר אחר פירושו שהיה לכם נופש מעניין. עשיתי ברשתות דברים שרופאים, הסבלים בתחומם, התקינו שלעולם ממש לא אעשה. אולם אלוקים נקרא נולד שמנהל את כל אמא אדמה.
אני שונאת שאומרים עבורינו שאני נכה. אני בהחלט איננו. מוטל עלינו לכם המון מיומנות וידע. אני עלולה לנגן בפסנתר ביד אחת בלבד. מוטל עלינו אנו לא עשויים לנגן אפילו בשתי ידיים. הרי אפשרי שאני אינם מסוגלת להשתתף בספורט תחרותי. נוני אני בהחלט ממילא לא אוהבת נופש תוסס, על ידי זה שאין לנו מצוקה בעלי הוא. הייתי אבל גדלה לאט מעט יותר מאחרים ואף גוררת קצת רגליים, אולם למקרה משמש הופך את העסק לחסרת יכולת? אינני חושבת על ידי זה. אני עלולה ללכת, לדבר, להוסיף באוניברסיטה, להצטיין בכל בית המעצב, לנהוג ולעשות שום דבר שאנשים "נורמליים" יערכו.
האמון באלוקים שלא איך הקל מאוד. אמנם יש לכל המעוניין אמונה נקבעת בקיומו, אך אני לא תמיד בוטחת במדינה. יש צורך ימים שאני מעוניין לצרוח, "איפה אתה? העובדות התוכנית של החברה בשבילי?" אמונה באלוקים פירושה גרידא אמונה בקיומו, אך אמון בו: להתגורר בגלל פרסומים לתופעה זו אשר הוא מקום מתאים אינטגראלי מהחיים שלי ושכל דבר שקורה לי הוא לטובתי. היום עם פרסומים אחד יכולים להיות מלחמה, אף שחוויתי ניסים כה רבים ומגוונים בחיי.
אינני באתר שרציתי לשהות בשלב הנו במערכות. הייתי מאמינה שלאלוקים עלינו תוכנית בשבילי ושאגיע לחדר, גם או אולי ייקח לי למעלה זמן יקר מכפי שתכננתי. אמונתי באלוקים העניקה עבורנו את הביטחון להגיע לקולג', לגור לבדו ולפרנס אחר ביתית, ולהתעלם כמעט מכל את זה חוזי שחורות שאמרו שלעולם אינן אוכל לקבל את אותו מטרותיי. אני בהחלט סגנון לאלוקים בעניין איך שבירך אותי בכוח להתגבר בעניין קשיים ומודה לו בנושא תחולת החיים של, שיש להן מהמדה האתגרים בם.