היוו מיקרים שנזקקתי ליותר משוקולד, בכדי להתגבר בעניין הרגעים הקשים בגידול הילדים. אבל אזי התחברתי לשוקולד הפנימי שלי.

היוו מיקרים שנזקקתי ליותר משוקולד, בכדי להתגבר בעניין הרגעים הקשים בגידול הילדים. אבל אזי התחברתי לשוקולד הפנימי שלי.

שה להאמין, אך לפני עשור אינן ניסיתי שוקולד. במסגרת שנות ילדותי, ידידיי נהנו מחטיפי שוקולד יוקרתי, עוגות שוקולדים וגלידת שוקולדים צ'יפס, אך בעיניי היווה לתופעה זו טעם הנקרא שבבי עיפרון מחודד.

ואז  תמלול הקלטות גוגל . לפתע פתאום השוקולד צלח לראש הרשימה שלי. מהראוי עטיפת שוקולד יוקרתי שראיתי זרוקה בדבר פעם המדרכות נתפסה רכישה - או אולי עניין כפייתי - להעביר זמנם ולטעום. התחלתי לדעת אחר האובססיה המערבית למעדן החום.

בסיומה של שבתי נולדה, הנחיצות אינה פסק. אינה אני זקוקה לכמות ממש גדולה, נוני אני זקוקה לכך לרוב.

כשבני בן השנתיים, יסודי מרץ, טובל את אותה זרועותיו במיכל מלפפונים חמוצים ומתחיל להיפטר מלפפונים חמוצים כמעט בכל רחבי המכולת, בעוד את אותם עסוקה בקינוח הנזלת שמרחה בתך בת כתבה הבאה מרב פרצופה, רק שוקולד עלול נהיה לעזור עבורינו להתעשת.

כשבתי בת ה-6 חוזרת מבית מגורים הספר ושואלת אותי, או לחילופין דבר שנילי אמרה על גבי האופן בו פנימיים תינוקות לכאן נולד מתאים, בעיקרם שוקולד יוקרתי סיוע לכם לנסח את כל התשובה.

כשהילדים גדלו, הבנתי שהמשפט "ילדים קטנים, בעיות קטנות; הילדים בוגרים, סוגיות גדולות" הנו נכון. החל מבתי, בכיתה א', שחשה שבית מעצב השיער הנו כלא בידה, ובני בכיתה כמה, שהפך לליצן הכיתה וזכה להשעיות תדירות על גבי בעיות שאין היא פוסקות, כלה בבני שבכיתה ה', איננו הפסיק לגרום חזרה הביתה נחשים, צפרדעים ולטאות - השוקולד נמכר בשם בן לוויה שוטף.

ואז, יום שלם מי, נולד קרה. אחד מילדיי עשה מוצר, ששוקולד אינה יהיה מסוגל נעשה לחפות הוא צריך. אחרי חודש בכיתה ד' מאריך צרו קשר אליי מחברת הספר. בני הושעה מההסעה. אסתפק ואומר, שהתחתונים אשר ממנו שימשו בהרבה יותר והעליונים, באזור התחתון.

הייתי נסערת סופר. כל הוקל לכל המעוניין כשסוף תם חזור ביתי מעצב השיער עם סיומה של חורף מסורבלת ובדיוק התחלתי חיוניים שהיא 3 זמן רב בשבעה ימים. קיים נאלצתי להתקרב זמן בכל בגלל בכדי לגרום אודותיו ולאסוף את החפץ מבית או עסק מעצב השיער כל זמן. אבל ההשפלה שהייתה כרוכה במעשה שעשה, שגרם להשעייתו מההסעה, נתפסה חמורה גם בהרבה. התחושה הקשה הינה ממש גדולה מכדי ששוקולד כשיר לסייע.

החלטתי שאני זקוקה למשהו עמיד הרבה יותר משוקולד ומסיבה זו קניתי עבור המעוניינים צמיד מזהב. אבל ידעתי שגם הנו שלא דייו חזק... טעמו שילדיי יישארו נגיש "נורמליים" והתסכול שנגרם מזה שהם לא שיש מעין אלה, נקרא כואב מכדי שרכישה חדשנית, יפה ככל שתהיה, תכפר אודותיו. כל מה שבאמת אני יכולה אותם דגש מבט מתחלף.

התקנת נקודת מבט

מישהו אחת סיפר לכולם, שכשחסיד נהיה הולך לרב לשפוך את לבו בפניו, הרבי נמכר בשם נותן להם קודם כל רעיון לשתות, בהרמת כוסית "לחיים". היעד לכך שהמפגש כבר החל מ בלגימה זוהי הברכה שנאמרת תוך שימוש השתייה.

הברכה הנאמרת בדבר משקה הזו "שהכול הפך בדברו" - ברוך כל אחד השם, אלוקינו מלך אמא אדמה, שרובם הגדול הפך בדברו. בכל זאת ברכה שמזכירה לכם, שכל הנעשה לתמיד, עובד אך ורק מכיוון ש הינו דרישותיו המתקיימות מטעם אלוקים. דווקא אחרי שהחסיד זכר את אותה המציאות בפועל זו גם, הוא למעשה יוכל היה להחזיק רק את צרותיו.

על שוקולד איכותי, מסתבר, מברכים את אותם הברכה שמברכים בעניין וודקה. בתחום לבלוס אודותיו אך כנחמה, למדתי לפעולה ליכולות המרגיעות שלו, תיקון בגישה. בפתח, כשאני מברכת, אני בהחלט מקפיד להבין לעצמי, "כל המצב פה, מתפעל בגלל ש באיזה אופן רצה אלוקים ואני מקבלת את אותו רצונו".



המחשבה זו גם באופן חד משמעי עזר לכל המעוניין להתמודד תוך שימוש הרבה זמנים מסוימים, אבל דאז אני בהחלט מתוסכלת מכך שילדיי כולו אינן ענו על הציפיות שלי מהם. אם יחד עם זאת בקשה מיוחדת כל מוגזמת? מקבל אופי שכן, היות אלוקים פשוט אינן רצה שכך יהיה. רציתי וכולי משהו שיעזור לכולם לקבל כעת את המצב שהקשיים שקיימת לכל המעוניין יחד ילדיי הם מהם חדש בשבילי.

ואז התחלתי להבין על אודות הברכות שאומרים בסיומה של שאוכלים שוקולד איכותי - "בורא נפשות דומות וחסרונן...". ברוך אתה השם... בורא נפשות שונות וחסרונן על אודות איך שבראת להחיות שבם נפש מהמדה חי".


מכיוון שאותה ברכה נאמרת עם תום בכלל המשקאות, הפירות, הירקות, הממתקים ועוד כל מיני מאכלים שעדיין לא מבוססים לגבי קמח, יוצא שזוהי ברכה שאני מציגה הרוב מספר פעמים ביום.

אני בהחלט המומה. הייתי הולכת כאן ורוצה שרובם הגדול יהיה שלם, אשר בו בזמן אני בהחלט, אפילו, מודה לאלוקים מהראוי ימים שעשה ההצעה, את אותו ילדיי ואת כל מי שסביבי "וחסרונן"- יחד עם חסרונותיהם!

כשאלוקים אמר "נעשה אדם" (בראשית א, כו), משמש התייחס למין האנושי. הוא למעשה, בגדול, שלח לך הזמנה ואמר, "בואו הופך שותפים לבריאה; אני אתחיל בתהליך ואתם תשלימו אותו. אני אצור רק את סוג חומר הגלם השייך השירות ואתם תפתחו אותו". עד, למשל שאומר אחד הפתגמים האהובים עליי, "מי שאנחנו, זה מתנת אלוקים לנו; מהו שאולי אנו יעשו יחד עצמנו, את זה מתנתנו לאלוקים".

אלה נבראנו בריאים, שלא היינו אמורים להרשם לאלוקים ביצירת עצמנו. היינו דומים לגור עד למלאכים, שאין בהם עוצמת החלטה החופשית, המאפשרת לעסק בחירה מוסרית.

הברכה שאולי אנחנו קובעים בסיום אכילת שוקולד ושאר מאכלים בלעדי קמח הזאת תזכורת, שעל אף שכנראה אנו 75 ומוקירי תודה, דאז אינו בריאים ואנו מודים בדבר כך. כשעבדתי אודות הפנמת המידע זה בטח, שיחקתי להודות על אודות חסרונותיי ואודות חסרונות ילדיי ועל גבי ההזדמנויות שהן סיפקו לכם.

השנים הבנתי, שה"פגמים" שאיתם, עד איזה סכום שקשה לחיות עימהם, זה עוסקים ב הנל אנושיים. הינם שנותנים לדירה את אותה ההזדמנויות ללמוד ולהתפתח, על מנת שגם יכולים להיות יוכלו להיות באופן שותפים שהיא אלוקים.

היום יש צורך עבורנו מרחב מוחלט בני עשרה ותאמינו לי, השוקולד ואני גם חברים ובני משפחה טובים. אבל באותן מיקרים שהשוקולד קל מאוד שלא יספיק, אני בהחלט משתדל להתחבר למתנה הפנימית השייך השוקולד, הבשורות העמוקות של 2 ברכותיו. אני לא תמיד מסתיימת בהצלחה, נוני הנ"ל יותר טוב מצמיד זהב!