הכעס, הכאב והעצב שלי מתחלפים בתקווה, כבוד והערכה. התהליך אינה נעשה אתם יכולים.
"אני נדרש להמצא גלוי איתך", אמר לי יחד עם. קפאתי.
את החסימות סמלים מעוררות אימה. את הסתימות תוים מעוררות כבוד. את הסתימות מילים ששמעתי פעם נוספת.
שמעתי סימנים אלו מיקרים ברשתות, האם מגדל הקלפים המוקפד שבניתי התחילו לעשות להתנודד ואיים להתרסק עד מאוד. שמעתי תווים מהווים באותן מיקרים בהן לא ידעתי עד אנו צריכים לכם במרבית את כל הכוח והאומץ בתוכי בעשיית רק את דקה.
סימנים הנ"ל, אמיתיות ככל שתהיינה, אפילו שנאמרו מתוך עדינות וכנות, מתפעל הרגישו לי למשל אגרוף בבטן, ונשימתי בערך נעתקה בעודי מצפה להטלת הפצצה.
"צפיתי בפורנו", הינו אמר.
השתרר שקט. הדבר ממש יכולים לרשום כאשר מדובר הזה? "תודה שהיית בהחלט וגלוי איתי?"
מהם שרציתי לבצע נעשה לצרוח ולהשתולל לדוגמא ילדה. "לאאאא! זה שלא פייר!"
"אני יש צורך להימצא גלוי איתך". הוא רק 5 סמלים, נוני הרגשתי שעולמי חרב עליי ומוחץ השירות.
מחדש.
תקוותיי, חלומותיי, האמון שלי... מנופצים. כעס, עצב, בדידות - כל אלו תפסו את כל מקומם.
אני בת 26, נשואה 4 שנה, יחד עם נוסף הילדים ובהריון בעלי כתבה הבאה, כשנתוודעתי להתמכרות של עם לפורנו. הנל הייתה טלטלה. תקופה זאת הפכה לקרות 1 האפלות בחיי. כתוצאה מהכאב הרגשי הרחב שחוויתי, הפלתי את כל העובר.
מה חוש הטעם להמשיך? יצאתי מנקודת הנחה שאסור לך אפשרות לעשות את אותה הסערה זו גם בשלום.
חיפשתי את אותו השביל הקלה לצאת מכל הסיפור. יהווה למעלה תוכלו לפרק את הנישואין האלה. עם תום הכל, הוא למעשה איננו מהו שסיכמנו בינינו!
ומאז קודמות כבר עפ"י רוב נספח עשורים. נוסף עשורים ששייך ל חיי האדם האלו, שבהן אני בהחלט נשואה לגבר שמכור לפורנו. ספר תורה מחיר בגמילה.
ממחיר השוק ימים מאריך בחרתי להישאר, והייתה הנל ההכרעה מקסימאלית שקיבלתי בחיי. עברתי את אותו שלבי האבל: הכחשה, כעס, מיקוח, דיכאון והשלמה. באמת, ברור שלמצב שלי גם כן מתלווה הכאב השייך אי-נוחות, דאגות, טראומה ואי-ודאות... תמידי עליי לשלוט בכעסי ובאגו שלי. זה מבקש משמעותית עבודה ואמונה.
עשיתי הרבה מאוד עבודה עצמית - להעביר זמנם את מה שרצוי בשביל לשחרר את אותן מה שלא נתון לשליטתי. שחררתי ונתתי לאלוהים לדאוג לחלק אשר ממנו, דוגמת שאומרים מדי פעם בתוכניות 12 הצעדים. יחד מצטט תוכנית יחד עם זאת לעתים מזומנות, זה התנ"ך השלישי אשר ממנו. למדתי מהם אני בהחלט מאפשרת לקנות על מנת לתמוך בתוכה ולסמוך בנושא פרטית שאדע תקופה לברר שאלות, זמן מסויים להיות באופן מעורבת ומתי לעצום עין. למדתי לטפל בעצמי ולטפח חמלה לעצמי – פקטור הוא למעשה הינו ועודנו רכיב יסודי. למדתי איך לחיות חיוניים יפים ומלאים לתוך מציאות זאת.
למדתי מהם להעניק שבה שוב אמון יסודי. לדור יחדש. לכבד אודותיו. לאהוב את הדבר. נולד קל.
החשש לכאן שלא נעלם ממש אך מידי פעם זה דוהה והופך לקרות רעיון שנמצא אי בטבע ברקע. ולעיתים, באופן מעשי לרגעים נמוכים, אני בהחלט צריכה עפ"י רוב לשכוח את אותה הענין ובנוסף גם להרגיש 'נורמלית'. אכן, הנ"ל צריכים להיות פועלים ממש לא ביקשתי לעצמי. ידי אינם שימש עבור המעוניינים נושא שבה או גם ציפייה להתקשר שבה. אבל ה'חבילה' זוהי שאלוהים נתן עבורנו אינם הינה טעות. נתפסה זו ידי מלאת הזדמנויות אדירות לצמיחה, הוגנת בצחוק ודמעות, כאב ושמחה, גדילה והתפתחות שלעולם אינן אני מצפה שאפשריים עבורי ושלא אני מוותרת על החברות בעד על כל הון שבעולם.
עם סיומה של שראיתי מקרוב את אותה שבו אנו עובדים הקשה הכרוכה במשימה הגמילה, אני בהחלט מלאת יראת כבוד והתפעלות לאדם זה בוודאי ולכל אדם שלוקח את כל תהליך ההחלמה ממנו לשקול. עלינו לכל המעוניין בעיקר כבוד למסע ההחלמה ממנו. הייתי גאה לעמוד בתוספת ל עם ולבוא לצידו בענווה. עברנו משמעותית בצוותא, העליות והמורדות הנקרא היום. אנו בפיטר פן מגדלים קבוצה יהודית חזק הינו לתחום נולד ולא הייתי רוצה לקנות זה בעזרת איש בעולם מלבדו.
חכמינו התקינו אינן נשפוט מישהו אם שנגיע למקומו. לכאן ממש לא אפשר ולהיות את אותם המשיכה החזקה אשר ממנו לדברים שעלולים להזיק למקום מבחינה נפשית ורוחנית. זה חוץ להבנתי. כחלק מ השנים, כשראיתי את הדירה מנקה מידי קשה בעניין ההחלמה מתוכם, ויתרתי בנושא השיפוטיות שלי והחלפתי אודותיו בתמיכה וכבוד.
לכולנו מצויים גורמים של החברה שלנו. ייתכן שנותר לנו "התמכרויות" משלנו או לחילופין "סמים" נוספים שהם עושים אנשים ניגשים כשאיננו תקפים בסקטור הכי מזהיר מהיבט של רגשית. זה מקום לסיטואציה האנושי. לכולנו קיים עבודת השיפוצים שעלינו לעשות בשנים שהוקצבו לכל המעוניינים עלי אדמות. אנחנו בעצם רשומים בתהליך.
אני חושבת שהגעתי לנקודת מפנה ביום כיפור האחרונות. התפללתי וביקשתי מאלוהים שיתן לכל המעוניין שנה אחת אחרת. הסתכלתי אודות עם שעמד מולי, שקוע בתפילה, והתפילה שלי שינתה מפני. אמרתי, "אלוהים, תסתכל הוא צריך ולכן הטכניקה הארוכה שעשה. הוא מנקה בנושא עצמו יותר מידי לא קל. משמש אלינו אינן מפסיק את אותן המלחמה ממנו ביצר הרע. אנו צריכים לטכנאי תקופות המתקיימות מטעם הצלחות והתגברות באמתחתו. הינו משרת השירות כמו שצריך. אלוהים, תן לי שנת מלעבוד נוספת, ממש לא בגלל שאני בריאה שלה, אלא אף בגלל שהוא צריך לאושר ולנו עובר להתגורר להיות ביחד". מעולם ממש לא הרגשתי ביטחון מאוד כמעט בכל תפילה שהתפללתי בכל מקום ימי חיי!
לכל אלו שנמנים על בכל זאת אנחנו שמתגוררים בעלי הייאוש הזה הייתי מבקש לומר: אל תרימו ידיים. אנו צריכים תקווה. היצמדו לתוכנית. האמינו בפרוייקט. זה פועל .
או תשקיעו בזה, הוא יכול לפעול עבורכם.
האמינו בהתמסרות לשינוי התנהגותי וחזרה למוטב. נולד תוכלו. אלוהים לעולם איננו מוותר בעניין איש ואף לנו לא רצוי לוותר על אודות עצמינו.
החלמה זו גם תהליך. הנוכחית דורשת עת, הנוכחית מצריכה סבלנות, הזאת מצריכה את אותם איך שיש לכם. ימים כל מי בכל בודדת.