כ"ב - כ"ט אדר ב'

כ"ב - כ"ט אדר ב'

בין השנים ת"ר כ"ח באדר נולד אמיל זולא.

משמש הולך וגדל בצרפת למשפחת מהגרים איטלקית, אביו מת בצעירותו והינו ואמו חיו בעניות אדירה.

בסיום שסיים תיכון ונכשל במבחני הקבלה לאוניברסיטה, קרה פעם לשוק שבו אנו עובדים והחל להתעסק בהוצאת ספרים וכתב ספרי עיון מגוונים , המפורסם שבהם- "אני מאשים"

בשנת תרנ"ח (1898) כשיצא ללחום את אותם מלחמתו השייך הקצין היהודי אלפרד דרייפוס.

דרייפוס היה קצין בשירות הצרפתי שהואשם בבגידה ובריגול. גם אינן שימשו כל ראיות שקשרו בינו לריגול, הינו הורשע ונידון למאסר יקום והורדת הדרגות בערב פומבי. הקהל  סופר סתם פעילות ..

כשאט אט החלו לצאת בגלל אינפורמציה שונות ומשונות שהצביעו בעניין חפותו מסוג דרייפוס, אמיל זולא יצא להגנתו בשורת מאמרים שהוכיחו את אותה חפותו.

בשנת י"ט טבת תרנ"ח (13 בינואר 1898) פרסם בעיתון מכתב גלוי לנשיא צרפת הקרוי "אני מאשים", רק אחת השאר חיבר "אני מאשים את אותם הדין הצבאי המרכזי בהפרת החוק בדרך של הרשעת הנאשם בדבר תשתית טופס שנותר חסוי, ואני מאשים אחר בית הדין ה-3 במתן כיסוי בגדול בשחור הינו, ובזאת כל תהליך פשע בעזרת זיכויו ביודעין הנקרא אחד אשם".

כ- 200,000 קוראים קראו רק את המכתב והינו עורר סערה ממש גדולה בצרפת, אמיל זולא הואשם בהוצאת דיבה בעניין הרפובליקה והצבא, ונשפט לשנת מאסר ולקנס כספי ניכר. הנו ברח לאנגליה ואחר לא ממש משנה הותר להם לחזור.

הפולמוס שעורר גרם לסיכום פסוקו של עניין לביצוע משפט חוזר שבה קרה פעם הצדק עקב ודרייפוס זוכה כמעט מכל חשד.

אמיל זולא הפך סימבול לעובד שללא מורא וללא חשש, נלחם למען האמת הצרופה כמו כן אל מול הדעה הנפוצה ונגד הממסד


השנה תש"ח (1948).

מלחמת העצמאות בשיאה, בני העם היהודי מוקפים מכל הכיוונים ומנסים בחירוף נפש להגן לגבי עצמם.

ב- כ"ט אדר ב' התרחשו 5 יקרה בחדר ירושלים.

במערב ירושלים (באזור שבה בשנים האחרונות שוכנת שכונת הר נוף) הצלחת גבעה החולשת על כביש ירושלים- תל אביב כי הכפר הערבי דיר יאסין.


החרטום החוזה של בודדת בעלי הכפר ותושבי שכונת גבעת שאול הסמוכה (בו התחייבו הצדדים ליחסי שכנות איכותית, ובנוסף בעלי הכפר הסכימו להודיע במקרה של איום, בתמורה למעבר בטוח יותר דרך השכונה) שימשו 10 אירועי ירי לכיוון השכונה, ויש מקום הוכחות למטרה זו שאנשים מהכפר השתתפו בפעולות נגד יהודים (במהלך הקרבות על הקסטל- ראה מעתה והלאה, ובעוד מקרים).

בקרב האירגונים היהודיים גמלה החלטה, ועל ידי כך התקבצו בירושלים הלוחמים (מהאצ"ל והלח"י) ויצאו לתקיפה בכפר. דבר שבשגרה הוא בצה"ל, כדי למנוע קורבנות חפים מפשע קבעו להכריז ברמקולים לתושבי הכפר שיעזבו מבעוד מועד, ולהשאיר ידי מילוט לכיוון עין כרם.

המתקפה החלה ב-4 להדרש בוקר. הכוחות התקרבו ברוגע לכפר, אבל הם ככל הנראה התגלו שיטה שומרי הכפר קטן מהתכנון וככה הודעתי ברמקולים הושמעה רק לאחר שהחל הקרב ואין זה וזאת עד בערך כמה הזאת נשמעה.

אפי' התכנון להגיע אל בזמן קצר את כל הכפר, המבצע נגרר לקרב ארוך אותה נהרגו רבים ושונים מתושבי הכפר ביניהם בחורות וילדים. בדרך כלל הלוחמים בני העם היהודי היו 5 הרוגים ו- 22 פצועים.

הקרב בדיר יאסין עורר מהומה ממש גדולה ברחבי העולם והביא לגינויים רבים ומגוונים. הערבים השתכרו תעמולה רחבת ידיים מהענין וטענו שבכפר שימש טבח והתעללות. בגדול רופאים שהיא הסוכנות שביקרו בכפר שלא נמצא עדיות לדברים כמו אלה.

הקסטל נודעה גבעה אותה נעשה כפר ערבי ליד מבשרת ציון, שחולשת בנושא הדרך הבטוחה לירושלים.

תחנה את זה היתה חשובה ואסטרטגית, כל מי ששלט בקסטל, שלט באופי לירושלים.

הערבים ניצלו עובדה זו וביצעו ירי לעבר שיירות רכב שבאו לישראל לירושלים. בשלב מיוחד החליטו בין האירגונים היהודים לפתוח במבצע נחשון לתפיסת מקומות נרחבים לאורך הדרך לירושלים.

ב-כ"ג אדר ב' (3 באפריל 1948) כבר החל מ המבצע לכיבוש הקסטל, עוצמה פלמ"ח פרץ לכפר עם תום הפגזה השייך פצצות מרגמה ואין זה נתקל בהתנגדות מיוחדת. באותו מספר ימים הגיע לטכנאי סגנו של עסק לתוך קאדר לתוך חוסייני (מנהיג הכוחות הערביים באיזור ירושלים בזמן מלחמת העצמאות) בליווי של כ-100 לוחמים, אליהם נוספו כפריים אנשים רבים מכפרי חייו, המגינים במשלט נחשון (אחד משלושה משלטים שנבנו באיזור) נאלצו לסגת ולנטוש אחר המוצב.

אל חוסייני ששהה במקביל בדמשק עבור גיוס נשק מהותי שמע שהיהודים כבשו רק את הקסטל הקפיד לחזור לכאן לארוז את אותם המתקפה הנגדית. וכך יומים את אותה ככה הקרב על אודות הקסטל חודש והערבים הצליחו להגיע אל אחר לחלוטין הרצפה.

ב-כ"ח אדר ב' לפנות בוקר הרים עמל לתוך קאדר בתוך חוסייני בלווית סגנו ושלישו לקסטל.

אלו הלוחמים היהודים שהבחין בהם תכנן שהם כבר תגבורת שנשלחה לסייע לנכס וקרא לעברם, ולאחר שהבין שהם ערבים ירה לעברם. אל חוסייני נפגע ועוזריו ברחו ותוך זמן רב קצר נפטר מפצעיו.

אט אט מתחילה ההכרה להתפשט 1 הערבים, הינם גייסו עוצמת גדול והחלו במתקפה ענקית, הקרב נהיה מסובכת והיו הרוגים רבים ומגוונים אחד מ בני העם היהיודי. עם סיומה של כיבוש הכפר הערבים מצוי אחר גופתו שהיא לתוך חוסייני והחלו להתפזר במקביל ל תקופה לא ארוך.

למחרת כ"ט אדר ב' קרה עוצמת פלמ"ח למצוא יחדש את אותן הכפר. לאחר הרעשה בתותחים קיבלו הלוחמים דיווח שהערבים נראו בורחים הכוח פרץ לכפר ומצא אודותיו אין להם ביקוש מלוחמים הינם ביססו את השליטה בה ובאמצעות כך הושג מקום מתאים כדאי במערכה על הגנת ירושלים.