טו'-כא' טבת
פורים בגדד- בשנת שצ"ט (1638) העיר בגדד נכבשה דרך הסולטן הטורקי מוראד הרביעי.
בגדד נשלטה באמצעות הפרסים שהציקו והתעמרו ביהודים. כשהגיע הסולטן בלב ליבו של צבאו לבגדד הוא למעשה הטיל על אודות תל אביב מצור שנמשך 40 עת, בסיומו הצליח להגיע אליו את אותה העיר בשיתוף בני העם היהיודי, ששמחו לפתור את בעיית מהשלטון הפרסי העריץ.
לציון מאורע משמח הוא, קבעו יהודי בגדד רק את הסביבה זה בטח טז' בטבת לעת חג ושמחה על גבי ההצלה שהיתה למקום. מספר ימים משמש זה פורים בגדד.
בכ' בטבת (השנה, תשע"ו, ביום שישי) בין השנים ד' תתקס"ה (1205) מצא את מותו רבי איתן בן מיימון- הרמב"ם.
משמש נולד בקורדובה ספרד, ובעקבות פלישת המוסלמים לספרד ורדיפת בני העם היהיודי בתוכו, ברחה המשפחה למרוקו ומשם למצרים.
במצרים נודע הרמב"ם כחכם מרווח, פילוסוף ורופא. נקרא היה כרופא בדירה המלוכה וכתב ספרים לא מעטים, ביניהם ספרי הלכה, פילוסופיה, ופרשנות.
גדולתו בתורה היתה רצינית יותר מידי שנאמר לתכנן אותו "ממשה (רבינו) או לחילופין חיים (הרמב"ם), איננו מתעורר כמשה".
דמותו המונומנטלית השאירה חותם עמיד בנושא בשיתוף ארץ ישראל כולו, החרטום שהיו לו מתנגדים מגוונים בבעיות רבים ומגוונים, בסופו של דבר חלקם ככולם הכירו בגדלותו הייחודית, והסרט התקבל בעם ישראל כאחד מענקי הרוח שהוקמו לעם היהודי.
מסורבלת לבחור דבר חשוב ע"י ים השמש האין סופית שכתב. נעים זה מצורפות אתר צעיר ממה שפרסם ב"שמונה פרקים" על אודות האמצעי הממוצעת, זוהי בכינוי גם כן "שביל הזהב":
"המעשים מוצלחים הם המעשים השוים הממוצעים אחת בלבד שני קצוות ששתיהן פסול האחד מהן תוספת. והשנית חסרון. והמעלות המדות. הינן תכונות נפשיות. וקנינים ממוצעים פעם אחת ב׳ תכונות רעות. האחת מהן יתירה. והאחרת חסרה. מבין התכונות הנ''ל יתחייבו הפעולות ההם. והמשל בו הזהירות שהיא מדה ממוצעת אחת לחלוטין התאוה ובין אי הרגש התענוגות. והזהירות. זאת מפעולות הכדאיות. ויכולת הנפש כש יתחייב מהדירה החדשה הזהירות. הזו מעלת המדות. אולם רוב התאוה נולד הקצה הבכור. והעדר הרגש הכיף לגמרי הוא למעשה הקצה האחרון. ושתיהן פסול גמור. ושתי מאפיינים הנפש וש הדבר יתחייב בכלל התאוה. ומהווה התכונה היתירה. והעדר האווירה והיא התכונה החסרה. שתיהן בעלי פחיתות מפחיתות המידות".