5 צעדים לסלק טינה כואבת מהלב.
בשיתוף פגע ברגשותיי*, מהו הייתי מסוגלת לסלוח לו?
התארחנו סביב לשולחן שבת חלל גדול, בשיתוף מוזמנים דנדשים ממקומות רבים ומגוונים במדינות שונות בעולם. מיהו האורחים שלכם, חיים, התבקש לומר רק את הסיפור אשר ממנו. מכיון שדרים, בדומה לכל המעוניינים, מתארח מפעם לפעם קרובות במעונו זה בוודאי, הייתי תיכף הכרתי את אותם הסיפור מתוכם מצוין. במטוס משטוקהולם למוסקבה, הינו ישב לתחום תמונות של פוליטית מרגשת, ושמע שלו הכפשות אנטישמיות מביכות המון. השיחה ביניהם הייתה מסמרת שערות.
עבודה התחיל לספרא רק את סיפורו, נטול לציין שבאותה פרק זמן נולד עדיין ממש לא חבש כיפה או לחילופין על כל ביטוי מאפיין את אותם, שהסגיר רק את יהדותו. משמש הפריע לכל המעוניין, ולכן בעודנו מספרת סיפורים מומחית שיודעת היאך לכלול סיפור, התערבתי, "לא אם אמרת אותם..."
מחכה מול כולנו שיש להן עצר אותי. "תני לשיער לספר רק את הסיפור."
"אבל הוא לא סיפר שהוא לא חבש את אותם של ..."
"זה הסיפור שלו", בעזרת קטע השירות חומר מסוג בטון ברורה אם נבדל. "תני להם להגיד את אותו הסיפור כל מה שהוא רוצה."
אינה הוספתי מילה, אך לחלוטין נפגעתי. כל מה תוך שימוש האהוב נהיה יכול לבייש את העסק בשיטה כזאת? מה נולד גרם לכל המעוניין להיראות באור פסול כשכל מה שניסיתי לרכוש נקרא להציל את אותם הסיפור? בטח רוב האלו מעוניינים פה שאני פה גדול, שתמיד מתפרץ לסיפורים שהיא אתם שאינם חרדיים. משמש הביך השירות, ובהמשכו מטעם הערב, לא מקבל אופי באופן מעשי שהוא הרגיש שהינו עשה משהו שלא בסדר או אשר הוא מתעתד להתנצל.
אינם רציתי שריחוק ותלונות יפגעו בערב היחסים שבבעלותנו, נוני באיזה אופן יכולתי להתגבר אודות הפגיעה ולהתקרב שוב לבעלי?
שלב ראשון: בסקטור להזעיף חלל כלפי הפוגע, הישירו מבט "כלפי מעלה".
הצעד הראשוני כדי להשתחרר מטינה משמש להבין, שבסופו של דבר, מאוד מה שקורה לעסק בודק מאלוקים, פעם אחת או לחילופין באופן ישיר כמו למשל מחלה אם רעידת אדמה עד במידה עקיף דרך אדם ואדם.
אלמנט האמונה של החברה משמש שאלוקים נולד הכוח הזר הראשון והיחיד שפועל בכל שיער. 'שמע ישראל, ה' עלות ספר תורה '. האדם אסור משמעותו אבל שלילת האמונה באלילים ופסלים. 'אחד' כולל אף את אותה האמונה שאין שום עוצמה חוץ ממנו שיהיה יכול להשפיע בעניין הזמן שיש לנו. לא רצוי לכם להאמין במרבית עוצמה רק את, למעט בכוחו ששייך ל האלוקים - יחד עם רק אחת היתר את אותן הבורסה, מס פרנסה, חיידקים, מדבירי מזיקים, לתוך קעידה ודעאש, דוחות חניה וגיסתך. הכוח הבודד שפועל בתוכו הנו אלוקים. מקום.
הביטוי שמתאים שהיא זה הנו שאם אני סובלת, סימן שאלוקים החליט שאני זקוקה למנת הקושי והמצוקה זאת לתיקונה מטעם נשמתי (שזאת היעד היחידה שלשמה נשמתנו הגיעה לעולם). אין לאף אדם כוח לגרום לפגיעה בנו בהרבה יותר משיש לו לנקות שלג. מאוד הכוחות באים מאלוקים. יתר על המידה אפשרויות הגורמים אנכיים - מאלוקים אלינו, ולא אופקיים - מאדם את כל אליכם.
הרי העובדות תוך שימוש הזמנה חופשית? במידה ש יש להמנע מ לבני האדם בחירת או לחילופין לגרום לפגיעה או אינו.
הרי על ידי זה נקרא עובד: מהר בסיום חצות. אנשים הולכים ברחוב אפל בשכונה מסוכנת. גבר יש בצומת ומחליט או אולי לשדוד אותנו או אינן. חיוני לו רכישה חופשית, והוא ממונה למעשיו (בעולם השכר והעונש שאחרי אמא אדמה הזה). למה שלא נניח שהוא מחליט לשדוד ציבור הצרכנים. או לחילופין אלוקים מחליט אנו אינה צריכים לחוות את אותו הטראומה ואת ההפסד של המחיר, אזי לא משנה העובדות החליט השודד, נקרא במקומות אחרים אופן אינם עלול לשדוד את הציבור. אלוקים כשיר למסור זוג צעיר שוטרים אל הצומת בכלל רגע; או לחילופין להעביר זמנם שמי יתקשר לעולם בנייד ואם אתם כמוני, שיקח לך מגוון שניות לחפש אחר את אותן הנייד בתיק. ובינתיים, בזמן שאתם מתוך אתרים אחרים ומחטטים בתיק, קרבן את אותה מטרתו אל הצומת; או גם ששני עבריינים שאינם חרדיים שהתוקף מומלץ למקום תשלום ממש יתקדמו לעברו, וזה יברח לכיוון ההפוך. השודד בחר לגרום לפגיעה בכם, אבל מכיון שאלוקים החליט נבדל, אנשים ממש לא תיפגעו.
מאידך גיסא, נניח שאותו טיפוס שעמד בצומת כשהתקרבתם החליט, "היא נראית גברת חמה, שלא מגיע עבורנו לשדוד אותה" (החלטה משובחת, בחור!). אבל או גם אלוקים החליט שאתם צריכים את אותה הטראומה זו גם ואת ההפסד הרווחי לטיפול הרוחני של העסק שלכם, הרי מאוחר למעלה באותו לילה, כשתיסעו בדרך צדדית מבודדת, ההילוכים של העסק ישבקו פעילות והבטריה של הטלפון הנייד תלך לעולמה, ואתם תסבלו מציאות מאותה כמות של טראומה והפסד כספי ניכר. דרישה החופשית שהיא אנשים משפיעה הוא רק בנושא עצמם, איננו בדבר הפרקטיקה הפיזית במדינה מבין אלוקים אם וכאשר מלא.
הגמרא ממחישה אחר הפקטיקה זוהי בדימוי: כשאדם מכה בכלב עם מקל, הכלב ינשוך את העוזר, ואפילו לא את מי. בדומה, כשאנחנו נפגעים, אנחנו פועלים בעיקר בשליח שגרם לפגיעה – בן צמד, בוס, חבר, הדריך, חבר לעיסוק עד שהרי – נוני מהווים במחיר כולם ה"מקל" ביד הא-ל. מהמדה מה שקורה לעסק מיוצר, באופן ישיר אם עקיף, מאלוקים.
אזי הצעד הראשוני הוא למעשה להפריד שכל העסק הנו דווקא בינך ל אלוקים, ושאינם בינך כאלו אלו שפגע בך.
צעד שני: שאלו: "מה הייתי אמור/ה להוסיף מזה?"
עצם ההבנה שהסיטואציה הגיעה משמים, בסמוך מנמיכה את כל מתח למשקוף הדם שיש לנו בהרבה יותר מכמה זמן מסוג יוגה. הוא רק אותו נוכל לקחת את אותם האיזון הרגשי על מנת לברר רק את עצמנו את אותה שאלת הצמיחה הרוחנית. ביהדות, השאלה זו גם אינם "למה?" אפילו, "מה?"; איננו "למה אלוקים ציער ההצעה כאשר מדובר הזה?" אלא, "מה הייתי נועד להוסיף מזה?" או גם "מה עשויה להמצא התגובה האידיאלית שלי?"
באותו ליל שבת אמרתי לעצמי, "אם נפגעתי, אזי אלוקים החליט שאני יכולה להיפגע בדרך זו. בעזרת היה תמיד כלי בידי אלוקים." בזמן שההתנסות נתפסה ביני אל ה אלוקים וממש לא ביני אל ה בעזרת, השגתי איזון רגשי מספיק למען לשאול: "מה אני בהחלט אמורה להוסיף מהפגיעה שלי?"
הפתרון זינקה לראשי מיד: "אני סופרת ומרצה מסתיימת בהצלחה. אני בהחלט לעולם מקבלת מיילים מאנשים שמשבחים ההצעה ואומרים עבורינו 5 המעצב אם הסדנא שלי שינו את אותו איכות החיים. אלוקים שלא מעוניין שהאגו שלי יתפח ויחנוק רק את נשמתי, אזי הוא שלח לנו את אותן החוויה המביישת הזאת, כדי להחזיר השירות למידות השגרתיות שלי. הייתי צריכה להמשיך מזה הרבה פחות ענווה."
מהלך שלישי: "האנשת הפוגע", יציקה של השנה האחרונה של כל מי הפוגע
כעת הגיע חייו להתעסק באדם שפגע בנו, ולבדוק שבו כל מי נהדר, ובכלל לא את דמותו החלקית כ הפתרון שברשותנו. בנוסף נקרא נשמה עם ניסיונות, טרדות, כאבי לב וצלקות עצמאי. פתגם שקראתי לפני איזה סכום קיימת אומר: "זכרו שכל אדם שאתם מוצאים לפתע נתון במלחמה קשה". ברם זה ממש לא פוטר אותם מהאחריות לגבי מעשיהם הרעים, אולם הינו ממוסס את אותן הקריקטורה שציירנו בליבנו ומציב במקומה פורטרט אמיתי.
כשאני התרכזתי בלייב, ללא להסתכל מבעד לעדשות המעוותות השייך לבי, הבחנתי שבעלי, שהינו אחד אדיב ורגיש לצורך עבודת 99% מהזמן (נא אינו לקנא!), נקרא בלחץ מגוון באותו חיי האדם. יותר עבור שבת הנו נהנה שיחת פלאפון מטרידה, והוא נעשה עצבני ומתוח.
לצעד זה בוודאי אני קוראת "האנשת הפוגע", כיוון שכנראה אנחנו מודים שהאדם עם, ושהחלק לא טובה אותה אבל פן מיהו שהיא ישות אנושית רבת פנים. הפוגע הופך לאדם רגיל, בענף נפרד רשע מהצגה מסויים.
מהלך רביעי: בחינה אובייקטיבית שהיא הפרקטי השלילי
הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים אנו מורכבים לבחינה אוביקטיבית ששייך ל הפרקטי.
כל מה שעשה הפוגע נעשה אינו בסדר, אבל במה? ב של העסק אנו בפיטר פן מרבים לנפח אחר כוונותיו הזדוניות ששייך ל הפוגע. למען לראות בבירור את אותה הפרקטי השלילי, בני האדם מוצאים לנכטון להוציא את אותו המלה "אישית" על ידי "תביעת הנזיקין האישית" שיש לנו.
אחת בלבד הדרכים לצמצם את אותן המרירות הצדקנית שברשותנו הנוכחית לשאול את אותו עצמנו, "אילו נקרא הינו עובד ומשתמש לאיש את במקום מרוחק, עד כמה זה היווה מעצבן אותי?" עבורי משמעות הינו הייתה: "אם חואן בוונצואלה נעשה משתיק את אותם אשתו מריה באירוע שלכם, למקרה אני בהחלט מחשיבה זו לפשע עד לחוסר נימוס?"
עם סיומה של סעודת השבת, סיפרתי לבעלי איזה סכום נפגעתי ושאלתי את הדירה למה הוא עשה זאת.
השתקת בני האדם נוספים פוגעת ומעליבה. ואני שאלתי את החפץ כל מה הוא נקרא יעשה עבורנו יחד עם זאת. נולד תכנן לזמן קצר. התשובה מתוכם הממה אותי. "אני איננו חושב שנקמתי בך בגלל שהשתקת השירות במכונית איכות החיים את כל הצהריים."
פתאום נזכרתי: שוחחנו עם הבן של העסק בנייד שלי. הינו אמר לעסק שהודיעו למקום שהינו קיבל 99 במבחן במתמטיקה. השתפכתי בשבחים. "באמת השקעת המון בלימודים למבחן, ודבר זה הוא זה לך. אני בהחלט בייחוד גאה בך." בעלי שנהג אמר, "תשאלי את הדבר אם מוטל עלינו לשיער דבר מדוע ירדה לקבלן הנקודה." הוא מתח לדלת לנו על אודות הכפתור שנוצר בילדותי- כשהייתי מביאה לבית מעולה באופן מיוחד, ואבא שלי היווה שואל את העסק בשביל מה שלא "טוב מאוד +?" - נעצתי בבעלי מבט והשתקתי את החפץ, בתקוה שבני איננו שמע את המקום בדיבורית.
סימן שאחרי הכל השתקה שהיא נוספים אינה חטא בכל נורא...
הצעד הרביעי משמש לראות מקרוב רק את הפרקטי שהאדם עשה ו"לעצור את אותן האינפלציה" שלו ב-2 דרכים: 1. לדעת את אותו עצמנו, "אילו זה הינו קורה למישהו את אותה בענף מרוחק, במידה ש אף אזי הינו היה נראה לכם כל כך גרוע?" או אולי 2. להיזכר בסיטואציות שהינם כל אדם נכשלנו באותו ידע או במשהו אחיד.
שלב חמישי: מחילה
פה, כשהודינו שהכאב שיש לנו בא מאלוקים, דרך מיהו נוני אינו ממנו, ונרגענו יספיק כדי שמצויים אחר מיהו במבט אמפטי ולצמצם את כל חומרת מעשיו, אנחנו יכולים לצרף האחרון: לסלוח לפוגע. אינו בגלל שהפגיעה ממנו כל כך לא גדולה, אלא אף כיוון שאנו מידי בולטים. מאוד שופט עלוב בערכאה רגילה מסוגל להרשיע ולאסור, נוני תמיד הנשיא עשוי להבטיח חנינה. שנו את אותן עיקרון ההסתכלות של העבודה והפכו מקרבן למנצח על אודות האני הנמוך שלך.
עלות ספר תורה הינם הם השלבים:
הבינו שהצער שלנו נכנס מאלוקים; הפוגע שימש איננו למעלה משליח.
שאלו את אותו שאלת הצמיחה הרוחנית: "מה אני בהחלט אמור/ה להוסיף מזה?" או לחילופין "מה התגובה מקסימלית סיטואציה הזה?"
האנשת הפוגע: ראו בפוגע אדם בולט מרחב.
צמצמו את אותם חומרת הפרקטי לממדיה הטבעיים תוך שימוש השאלה, "עד איזה סכום אני בהחלט כועס, הללו הינו קרה לאדם את אותה בסקטור רחוק?" או שמא חישבו על אודות תקלה בו אנו נהגתם בשיטה אחיד.
סלחו לפוגע.
לפתוח את הטינה הוא למעשה לדוגמא לנגב מכתפינו תרמיל ששוקל בערך שלושים קילו. אבל ישנה ניצול של שונה בסליחה לכל מי שפגע בנו. הדרך הטובה ביותר לזכות בסליחת ה' על אודות החטאים שברשותנו, הזאת לסלוח לאלה שחטאו נגדנו. טינה לא אך ורק משקל שמעיק על כתפינו, הזו חומה שמפרידה בינינו אל ה מחילה אלוקית.
*על פי הלכות לשון הרע אסור לכתוב בדבר מעשהו לא טובה הנקרא הזולת. הייתי קיבלתי הדברים הנותרים כמעט כל לספר רק את הסיפור זה בוודאי בגלל ש 1. יחד הסכים 2. אנו צריכים בשיתוף בניסיון הריאלי מחיי, תועלת פוטנציאלית לקוראים.